בר טל נ' שלמה תחבורה בע"מ ואח'

פסק דין

1. על פי כתב התביעה ביום 9.8.09 רכב של הנתבעת 1 המבוטח על ידי הנתבעת 2 פגע ברכב בו נסעה התובעת. התובעת נסעה בנתיב הימני מתוך כביש דו סטרי בעל 3 מסלולים לכל כוון ורכב הנתבעת שנסע במסלול האמצעי סטה לנתיב בו נסעה התובעת. התובעת תובעת דמי השתתפות עצמית, אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש וטרחה.

על פי כתב ההגנה רכב הנתבעות עמד בנתיב האמצעי כשהכנף הימנית מוטה ימינה כמעט, בעצירה מלאה. לפתע הגיח רכב התובעת אשר השתלב מכביש מקביל, נסעה במהירות, והתחכך עם רכב הנתבעות. על פי כתב ההגנה התובעת אחראית לתאונה והנזקים מוכחשים.

2. מטעם התובעת העידו בדיון התובעת עצמה וכן בתה אשר ישבה ברכב. מטעם הנתבעים העידה הנתבעת 3 – שנהגה ברכב הנתבעת 1.

3. מעדיפה אני את גרסת התובעת על פני זו של הנתבעת. בעדותה מסרה הנתבעת במקום אחד כי "עמדתי בנתיב השמאלי ביותר והתקדמתי לנתיב האמצעי שכביכול עדיין שמאלי אליה. עמדתי, זה פקק..." (ר' עמ' 1, שורה 24 – עמ' 2, שורה 1). במקום אחר העידה כי נסעה "בנתיב השמאלי לגמרי והיא הגיחה מהנתיב הימני בעודי במסלול השמאלי עומדת" (עמוד 2, שורות 14-13). הגירסא אפוא אינה עקבית. יש בה, לפחות בראשיתה, תמיכה לגרסת התובעת ולפיה לא היתה הנתבעת בעצירה מוחלטת, כנטען בכתב ההגנה, אלא עברה למסלול אחר לכוון התובעת. גם בתה של התובעת בעדותה תמכה בגירסת התובעת. כך גם תמונות הפגיעה. סבורה אני איפוא כי הנתבעת אחראית להתרחשות התאונה.

התובעת צירפה לכתב התביעה אישור חברת הביטוח ככל הנודע לשיעור ההשתתפות העצמית בסך 1395₪. אשר לנזק שעניינו אובדן ימי עבודה – לא הובאה לכך כל תמיכה ראייתית ואין על כן מקום לפסקו. בנסיבות העניין גם לא ראיתי מקום לפסיקת פצוי בגין עוגמת נפש וטרחה.

הנתבעות לא העלו כל טענה בשאלת האחריות ביחסים ביניהן. אני מחייבת איפוא את הנתבעות יחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 1395 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 150 ₪.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"א, 03 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: