בר טל נ' הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב

החלטה

1.בפני בקשת התובע למנות מומחה רפואי נוסף, בתחום הפסיכיאטרי.

המדובר בתאונת דרכים מיום 4.8.10 ובהתאם להחלטה מיום 2.7.12 מונה אורתופד לבדיקת התובע.

לאחר שהתקבלה חוות הדעת האורתופדית ולאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק מטעמם, עתר התובע למינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי.

במהלך הדיון מיום 7.5.13 וכתמיכה בבקשתו, הפנה התובע לקבלות שצורפו לתחשיב מטעמו והמעידות לטענת בא כוחו "שמרשי התייעץ עם פסיכיאטר ויש להצביע כי ההתדרדרות הפסיכיאטרית נובעת מאותה תאונה".

2.לתובע ניתנה אפשרות לצרף לבקשתו תיעוד רפואי ואולם עד היום לא עשה כן.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובהתנגדות הנתבעת כפי שהובאה בפרוטוקול מיום 7.5.13, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות: אמנם, הגישה בהלכה הפסוקה היא גישה מקלה, על פיה די ברף נמוך של "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי, אך יש גבול גם להגמשת המונח "ראשית ראייה".

במקרה דנן, בכתב התביעה ובבקשה למינוי מומחה רפואי (אשר הוגשה ביום 27.4.12- כמעט שנתיים לאחר התאונה), לא נזכרה ולו ברמז, פגיעה נפשית כלשהי. כל טענות התובע והמסמכים הרפואיים שצרף, התייחסו לפגיעה בתחום האורתופדי בלבד.

לא זו אף זו, למרות השהות שניתנה לתובע לצירוף תיעוד רפואי, לא הוגש לתיק ולו מסמך רפואי אחד המעיד על טיפול כלשהו בתחום הנפשי.

התובע צרף אמנם מס' קבלות המעידות על טיפול כלשהוא שניתן ע"י פסיכיאטר ובגינו הוצאו הקבלות. יחד עם זאת, מהקבלות לא ניתן לדעת איזה טיפול, בגין מה ולמי ניתן הטיפול והאם אותו טיפול קשור באופן כלשהוא לתובע, או לתאונה נשוא התביעה (אין בכך שהקבלה הוצאה על שמו של התובע כדי להעיד על טיפול שניתן לו, ואף אין בה להעיד מדוע ובאיזה הקשר ניתן הטיפול).

מאחר שמדובר בקבלות שהראשונה שבהן הינה ממועד שהוא למעלה משנה לאחר התאונה, כשבנוסף לא הוצג כל אישור רפואי המעיד, ולו על קשר קלוש כלשהוא לפגיעת התובע בתאונה ואין בפני כלל מסמכים רפואיים, המעידים על תלונות או טיפולים בתחום הנפשי, כתוצאה מהתאונה, הבקשה נדחית.

בהתאם להחלטתי מהיום, התיק נקבע לתזכורת למתן הוראות להגשת תצהירים (ככל שלא יוגש הסכם פשרה).

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ג, 26 יוני 2013, בהעדר הצדדים.