בר און-זלצר נ' שולדר ואח'

החלטה

התובענה דנן הינה תובענה כספית ע"ס 2,130,187 ₪, אשר הגיש התובע כנגד שמונה נתבעים.

בכתב התביעה נטען, כי המבקש שימש כרואה חשבון של נתבעים 1-6 במהלך השנים וכי נתבעים 1-6 חבים לו כספים בגין שירותים שניתנו על ידו במהלך השנים.

בכתב התביעה נטען, כי נתבעים 1,2 הינם אנשי עסקים אשר התקשרו עם התובע בהסכם לקבלת שירותי ראיית חשבון וכי נתבע 1 היה הרוח החיה מאחורי נתבעות 2-6.

עוד נטען בכתב התביעה, כי נתבעת 3 קיבלה מן התובע שירותים מקצועיים ואף התקשרה עימו בהסכם למתן שירותים.

בכתב התביעה נטען, כי נתבעות 2-6 קיבלו מן התובע שירותים מקצועיים במשך שנים רבות ואף התקשרו עם התובע בהסכם מכח התחייבותם של נתבעים 1,2 כבעלי מניות של נתבעות 4-6.

כנגד נתבעות 7,8 הועלו בכתב התביעה טענות לפיהן הועברו אליהן מניות נתבעות 3,4 ללא תמורה וכנגדן התבקש סעד הצהרתי.

בכתב התביעה נטען כי התובע ונתבעים 1-3 חתמו ביום 10.12.00 על הסכם למתן שירותי ראיית חשבון ע"י התובע, במסגרתו הוסדרה דרך תשלומו של חוב עבר אשר נצבר בגין מתן שירותים ע"י התובע לנתבעים 1-6 וכן המסדיר את המשך העסקתו של התובע כרואה חשבון של נתבעים 1-6 ואופן חישוב שכרו עקב כך.

במסגרת ההסכם הנ"ל סוכם כי שכר טרחתו של התובע בגין הכנת מאזן שנתי עבור נתבעת 3 יעמוד ע"ס 1,000$+ מע"מ והחל משנת 2001 יעמוד שכר הטרחה בגין הכנת מאזנים לנתבעת 3 ע"ס 5,000$ + מע"מ לכל מאזן.

עוד סוכם, כי שכר טרחתו של התובע עבור הכנת מאזנים לנתבעות 4-5 יעמוד ע"ס 1,000$ לשנה, כל עוד אין בהן פעילות וכי עבור הכנת מאזני נתבעת 6 לא יקבל התובע תשלום נוסף עד תחילת פעילותה של נתבעת 6 או פירוקה ללא פעילות.

כמו כן, הסכימו הצדדים כי בגין כל שירות אחר שיינתן ע"י התובע, ישלמו הנתבעות סך 100$ +מע"מ לשעה וכי הנהלת החשבונות השוטפת עבור נתבעות 3-6 תבוצע בעבור שכר בסך 500$ + מע"מ בגין כל חודש מחודשי השנה אליהם מתייחס הדו"ח.

התובע טען בכתב התביעה כי נתבעים 1-6 חבים לשלם לו הסכומים הנתבעים מכח ההסכם הנ"ל ו/או מכח שירותים שניתנו על ידו לנתבעים 1-6 במהלך השנים.

בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגיש התובע בקשה למתן צו עיקול זמני על נכסי נתבעים 1-4 כדלקמן:

התבקש עיקול על כספים המגיעים לנתבעים 1-2 מנתבעות 3-6 וכן צו עיקול זמני על זכויותיהן של נתבעות 3-4 בנכס מקרקעין הידוע כגוש 6948 חלקות 78, 79.

ביום 8.2.12 ניתן צו עיקול ביחס לנתבעים 1-3 בלבד, המוגבל לסכום בסך 621,659 ₪, אשר הינו סכום החוב הנטען בגין שירותים שניתנו החל מינואר 2005 בלבד.

ביום 4.4.12 הוגשה בקשה לביטול צו העיקול הזמני. בבקשה נטען, כי רוב רובה של התביעה נסמך על דרישות המבקש, אשר אינן מקובלות על המשיבים. עוד נטען, כי דרך חישוב החוב הינה שגויה וכן כי חיוב שכר הטרחה הינו מופרז.

יש להדגיש, כי בבקשה לביטול צו העיקול הזמני לא טענו המשיבים כי לא קיים חוב למבקש בין שכר טרחתו אלא רק חזרו והדגישו כי גובה החוב שנוי במחלוקת וכי דרישות המבקש מופרזות.

עוד נטען בבקשה, כי הטלת העיקול הזמני על זכויות המשיבה 3 במקרקעין גורם נזק רב למשיבה 3, שכן צו העיקול עלול לטרפד עסקת ליווי אשר אושרה ע"י הבנק ותגרום לכך כי המשיבות 3-4 לא תוכלנה לעמוד בהתחייבויות כלפי גורמים שונים המעורבים בהליך הבניה במקום ועקב כך עלולות המשיבות 3-4 להיכנס לסחרור ולפירוק וייגרמו להן נזקים בשווי מיליוני שקלים.

המבקש הגיש תגובה לבקשה וטען, כי הציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה כנגד המשיבים בדמותו של הסכם בין הצדדים וכי המשיבים עצמם אינם מכחישים את קיומו של ההסכם וכי קיבלו מן המבקש שירותים מקצועיים במשך שנים ארוכות.

המבקש טען, כי הוכח רכיב ההכבדה הנדרש, נוכח פירוט מצבם הכלכלי של המשיבים וכן נוכח העובדה כי המשיבים מעבירים מניות שבבעלותם וכן נכסים של חברות בבעלותם מתוך מטרה להקשות על גביית חובותיהם בסופו של יום.