תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
57426-03-11
15/09/2011
|
בפני השופט:
רונן שוורץ
|
- נגד - |
התובע:
תאבת ביידוסי
|
הנתבע:
|
|
החלטה
בפני בקשת המבקש למחיקת התובענה מחמת חוסר סמכות מקומית ולחילופין בקשה להעברת התביעה לבית משפט השלום בחדרה בשל העדר סמכות מקומית.
טענות הצדדים:
לטענת המבקש בבקשתו ובתצהיר התומך, ההתקשרות נשוא התביעה נערכה במשרד המבקש בחדרה (וזאת אף לפי טענת המשיב בסעיף 8 לכתב תביעתו), כתובת מגוריו של המבקש היא בכפר קרע, מקום ניהול עיסקו של המבקש הוא בחדרה ותיקי ההוצל"פ שהועברו לטיפולו של המבקש אשר סביבם סבה התביעה מנוהלים בלשכת ההוצל"פ בחדרה.
עוד מציין המבקש כי העובדה כי המחאה מטעמו נשלחה לכתובתו של ב"כ המשיב באשדוד אינה מקנה לבית המשפט בראשון לציון סמכות להיזקק לתובענה. זאת ועוד אין לבית משפט השלום בראשון לציון כל זיקה לסכסוך נשוא התובענה
טענות המשיב בתגובתו לבקשת המבקש, משלבות ענינים רבים שאינם רלוונטים כלל לבקשה שבפני. ראוי לציין כי תגובת המשיב אינה נתמכת בתצהיר תמיכה מטעמו. בתגובתו טוען המשיב כי יש לדחות את בקשת המבקש ואת טענותיו מכמה טעמים מרכזיים:
הטעם הראשון הינו כי המבקש לא טען את טענתו בהזדמנות הראשונה שהיתה לו במסגרת הבקשות להארכת מועד שהוגשו מטעמו ו/או בכתב הגנתו ופיכך הוא מושתק בענין זה.
שנית, טוען המשיב כי קימות פסיקות רבות של בית המשפט העליון אשר התיסו למרחק הגיאוגרפי בישראל ואשר דחו בקשות רבות להעברת הדיון מבית משפט אחד למישנהו.
שלישית, טוען המשיב כי המבקש לא התייחס כלל לטענתו בענין פרטי חברת הביטוח אשר ביטחה אותו ואשר אותה מבקש המשיב לצרף לתביעה ובנסיבות בהן לחברת הביטוח יש סניפים כמעט בכל עיר יכול המשיב לתבוע את חברת הביטוח כמעט בכל בית משפט בישראל ובכלל זה בראשון לציון.
רביעית, טוען המשיב כי אין להתעלם מכך שהמבקש נוהג להופיע בבית משפט השלום בחדרה בצורה תדירה ולפיכך ובשים לב לפסיקה שצרף אין מקום להעביר את המשך בירור התיק לבית משפט בחדרה.
דיון והכרעה:
תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנה 3"), מציבה מספר חלופות לצורך קביעת סמכותו המקומית של בית המשפט לדון בתביעה. די שאחת מן הזיקות המפורטות בתקנה 3 תתקיים, על מנת שבית המשפט יקנה סמכות.
סוגיית הוכחת סמכותו של בית המשפט לדון בתובענה רובצת לפתחו של המשיב. זאת ועוד סמכותו המקומית של בית משפט נבחנת בהתאם לפרטים המפורטים על ידי המשיב בכתב תביעתו ואין מקום לגזור הכרעה בענין זה מעובדות שבאו לעולם לאחר כתב התביעה.
כתב התביעה בתיק הוגש ביום 30.3.11.
עיון בכתב התביעה בענייננו, מגלה, כי לטענת המשיב לבית משפט זה מוקנית סמכות מקומית לדיון בתביעה נוכח מקום מגורי הצדדים ו/או מקום משרד ב"כ המשיב ו/או לאור היות הפעולות האמורות בלשכה בהן ניתן לפעול מכל לישכת הוצל"פ בארץ, ו/או לאור מקום ביצוע התשלום (משלוח המחאה לאשדוד) ולאור העובדה שבית המשפט נמצא בתחום שבינהם ו/או משום מאזן הנוחות של הצדדים ו/או באי כוחם ו/או משום שמן הראוי כי תביעות נגד המבקש, המופיע תדיר בבית משפט השלום בחדרה לא יתבררו בבית משפט השלום בחדרה ו/או מטעמי נוחות ו/או חסכון, ו/או לאור האפשרות לצירוף חברת הביטוח המבטחת את המשיב בביטוח אחריות מקצועית ולה סניפים בכל הארץ ולמצער בראשון לציון.
אכן בית המשפט העליון קבע בפרשת פולג אשר היתה אבן דרך בסוגיית הסמכות המקומית כי :
"במדינה קטנה כמדינתנו, ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר ואין ענין זה ראוי בנסיבות רגילות לשמש נושא להעלאת טענות טרומיות" ראה רע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ( פורסם במאגרים משפטיים).
אך יחד עם זאת, אין לומר כי כללי הסמכות המקומית פסו מן העולם באופן שאין להם עוד מקום בסדרי הדין ו/או שאין מקום להקפיד עוד על הכללים המצויים בתקנות.
עיון בחומר המצוי בתיק מלמד כי, בניגוד לטענת המשיב, כבר במסגרת כתב ההגנה טען המבקש בסעיף 46 לכתב הגנתו כי אין לבית משפט זה סמכות להיזקק לתובענה ומשום כך מבוקש למחוק את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות או לחילופין להעביר את הדיון לבית משפט השלום בחדרה.
שנית, מרביתן המוחץ של טענות המשיב המצוינות בסעיף 62 לכתב תביעתו והנוגעות לענין שבפני אינן חלק מהחלופות המצוינות בתקנה 3 לתקנות ולכן אין מקום להידרש להן כלל.