ברק-הובר נ' מגדל חברה לביטוח

החלטה

בקשת התובעת, במסגרת תביעה לפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, להורות על פסילת חוות דעת המומחה בתחום האורתופדי שמינה בית-המשפט וכן בקשה נוספת למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה.

לאחר עיון במלוא המסמכים הרפואיים שהוגשו עד לאחרונה אני דוחה את שתי הבקשות.

רקע

התובעת, ילידת 1975, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ב-26/3/08.

מסמכים רפואיים מעידים על פגיעה בגב ובצוואר. בדיקת C.T הדגימה בלט דיסק בחוליות L5-S1, ובדיקת EMG הדגימה רדיוקלופטיה, פגיעה שורשית עצבית בחוליות L4-L5. אין עדות לפגיעת ראש או לנזק עצבי שאינו קשור בגב.

התובעת הגישה תביעה לפי חוק הפלת"ד וצירפה לה בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה.

בית-המשפט מינה את ד"ר רמי דוד, אורטופד, רופא בכיר ביחידת עמוד השדרה בבית חולים מאיר כפר סבא.

בחוות דעתו מיום 20/2/12 העריך המומחה שלתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 5% עקב הגבלה קלה בחלק מתנועות עמוד השדרה המותני, לפי הפעלה חלקית של תקנה 37(7)(א) לתקנות המל"ל. בנוסף קבע המומחה כי לא נמצא חסר ניורולוגי המקנה נכות.

הבקשות

התובעת הגישה שתי בקשות – אחת, לפסילת חוות דעתו של ד"ר דוד בטענה שחרג ממינויו ולא הוסמך לקבוע כי אין חסר נוירולוגי. התובעת סבורה כי ד"ר דוד אמור היה להתייחס בחוות דעתו לנכות האורתופדית בלבד, ומשחיווה דעתו בפן הנוירולוגי, מבלי שהוסמך לכך ותוך התעלמות ממצאי ה-EMG, יש לפסול את חוות דעתו ולמיצער למחוק הסעיפים החורגים מהסמכות. שנייה, למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגי בהסתמך על הממצאים השונים המעידים על פגיעה בתחום זה, בעיקר בדיקת ה-EMG ומסמכים שונים נוספים, חלקם הוספו לאחר הגשת הבקשה.

הנתבעת מתנגדת לבקשות לטענתה, חוות דעת המומחה אינה לוקה בכל חריגה מסמכות, וממילא פסילת מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד מקום שעלול להיגרם עיוות דין למי מהצדדים או לחילופין מקום שפעל המומחה בחוסר תום לב. במקרה דנן, המומחה נתן דעתו למסמכים הרפואיים כמו גם לממצאי בדיקתו הקלינית את התובעת, על בסיסם העריך את נכותה האורטופדית. קביעת המומחה כי "לא נמצא כל חסר נוירולוגי המקנה נכות" הינה טבעית שכן היא קשורה לפגיעה האורטופדית ומדובר בתחומים חופפים.

התייחסות המומחה לבקשות והחלטת ערכאת הערעור

ב-16/7/12 הוחלט לבקש את התייחסות המומחה לשאלה האם לדעתו בנסיבות המקרה ונוכח תלונותיה של התובעת יש צורך במינוי נוירולוג או בביצוע בדיקות נוירולוגיות נוספות.

התובעת הגישה ערעור על ההחלטה להעביר את הבקשות להתייחסות המומחה.

ב-25/7/12, עוד טרם הכרעה בערעור, השיב המומחה כי חוות הדעת מתייחסת לאספקטים האורתופדיים והנוירולוגיים הכלולים בבדיקת ע"ש צווארי ומותני, וכי גם לאחר בחינה מחודשת של הנתונים לא מצא מקום למינוי נוירולוג או ביצוע בירור נוסף בתחום זה.

ב- 28/1/13 ניתן פסק דינה של כב' השופטת צ'רניאק בערעור ובו נקבע כי התיק יוחזר לבית משפט זה על מנת לדון לגופו של עניין בשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, בשים לב, בין השאר, להמלצותיו של ד"ר דוד, שאינן מחייבות, וליתר הנתונים בתיק.

דיון

מקום בו אדם נפגע בגבו עשוי הנזק שנגרם בתחום הנוירולוגי להימצא בתחום החופף לתחום האורטופדי ולכן מדובר בהגבלה שמצויה בתחום המומחיות של אורטופד (רע"א 9887/09 קייט מוריס ואח' מנדי נ' משה רוזנצוויג [2010]). אשר-על-כן, מקום בו חיווה אורטופד המתמחה בפגיעות עמ"ש דעתו בנוגע לפגיעת גב, לרבות ממצא בדבר חסר נוירולוגי, אין מקום למנות מומחה נוסף, למעט מקרים חריגים, שכן אז תהא בכך כפילות מיותרת.

במקרה הנוכחי אין כל ראיה לנזק נוירולוגי שאינו קשור בגב. תלונותיה של התובעת בנוגע לפגיעה נוירולוגיות, לרבות כאבים, הקרנה לגפיים, נימול וחוסר תחושה ועוד, כרוכות כולן בפגיעה האורטופדית בגב ובפגיעה בחוליות הגב התחתון (L4-5) ובעמ"ש צווארי, ומכאן שהן בתחום מומחיותו של ד"ר דוד שהוא אורטופד בעל מומחיות בתחום הגב.