ברנס נ' שמש

החלטה

משהגיע התיק לפני עובר לישיבת היום, הוברר כי קיימות כמה וכמה סוגיות אשר טעונות הסדרה או בירור, קודם לכך שניתן יהיה להתחיל בשמיעת העדים והבאת הראיות.

סוגיה ראשונה הינה זימונו של עד מטעם לשכת רישום המקרקעין. בענין זה ניתן צו לפי בקשת התובע, בהעדר תגובה של הצד שכנגד. כשהגיע התיק לפני אמש, הוברר כי הוגשה לתיק עמדה מטעם לשכת רישום המקרקעין אשר לא היתה לפני כאשר ניתן הצו (גם אם הוגשה לפני שניתן). נציגי לשכת רישום המקרקעין גם הגיעו לדיון והוסיפו טיעון. ב"כ התובע הבהיר את עמדתו לאחר שמיעת נציג לשכת רישום המקרקעין (מהפרקליטות).

לאחר ששמעתי את עמדות הצדדים בענין זה, אני סבורה כי הצו שניתן בעבר ואינו אלא החלטת ביניים, אינו צריך להישאר על כנו. לא שוכנעתי כי יש צורך בנציג של לשכת רישום המקרקעין בדיון זה, וכי מטרות הזימון לא ישורתו בדרך של עיון במידע פומבי וטיעון משפטי. יש לזכור כי הכרעה בסוגיות משפטיות ממילא נתונה בידי ביהמ"ש והיא מתבצעת על יסוד עובדות ולא על יסוד הצהרות של גורם זה או אחר בענין דרך הפעולה. כאשר יובאו בפני ביהמ"ש, ככל שיובאו, נתונים בענין התיק שבלשכת רישום המקרקעין, נהלי הלשכה או כל נתון אחר אשר בעל דין בתיק זה סבור כי הוא רלבנטי להכרעה, ביהמ"ש ישקול את אשר יובא לפניו ויתן החלטה בהתאם.

לאור האמור, ולפי שממילא ישיבת היום אינה עומדת בודאי לסיים את העדויות וספק אם להתחיל בהן, אני מוצאת לשחרר את נציגי לשכת רישום המקרקעין מהמשך הדיון, ככל שהם חפצים בכך.

סוגיה נוספת העומדת על הפרק הינה בקשת הנתבע מיום 8.11.09. בקשה זו כוללת בחובה שני סעיפים; האחד בענין צירוף מסמכים והשני בענין עדות של שמאי או מהנדס בענין המסמכים האמורים. באותו מסמך (מיום 8.11.09) גם הודיע ב"כ הנתבע על מכירת זכויותיו של הנתבע בנכס לצד שלישי. ניתן להעיר כבר כאן כי כעת ידוע שהזכויות בנכס כבר עברו לצד השלישי ונרשמו על שמו בחודש נובמבר 2009.

בעקבות בקשתו של הנתבע הוגשה בקשה של התובע להורות על המצאת מסמכים לידיו בענין ההסכם עם הצד השלישי (הסכם המכר המלא, דיווח למס שבח ואישור על רישום הערת אזהרה). הנתבע הגיש תגובה לבקשת התובע בענין המצאת המסמכים וזו הועברה להתייחסות התובע. התובע קיבל את התגובה ככל הנראה ביום 3.3.10, אולם טרם נתקבלה התייחסותו. יוער כי בכל מקרה המסמכים שהוגשו מטעם התובע עד כה בענין זה, המתרכזים בבקשה לקבלת מסמכים נוספים בענין הסכם המכר עם הצד השלישי, ואינם מעלים טיעון או התייחסות ישירה לגבי הבקשה לצירוף המסמכים ולעדותו של שמאי. אינני סבורה שיש מקום להמתין זמן נוסף להתייחסות בענין שתי סוגיות אלה ואני נעתרת לבקשה לצירוף המסמכים. בכל הנוגע לשמאי או מהנדס, ככל שהנתבע חפץ בכך, יש להגיש תצהיר או חוות דעת, בתוך 45 יום מהיום.

באשר למסמכי מכירת הזכויות: לגבי הערת אזהרה – הדבר ממילא מתייתר בשים לב לכך שהזכויות כבר נרשמו על שמו של הצד השלישי. לגבי מלוא הסכם המכר – הטעם היחיד שניתן עד כה בענין זה נוגע לאפשרות קיומם של סעיפים בהסכם אשר נוגעים לדיון הנוכחי. בענין זה לכאורה יש רלבנטיות להליך והנתבע יגיש בתוך 10 ימים את הסעיפים הרלבנטיים מתוך ההסכם או עמדה שתבהיר מדוע לשיטתו אין להעביר את הסעיפים האמורים. כמו כן, ב"כ הנתבע יחזיק בידיו את ההסכם במלואו כך שבמידת הצורך יוכל ביהמ"ש לבדוק האם הוצגו מכלול הסעיפים הרלבנטיים.

לענין העברת הזכויות נחזור מייד. בשלב זה אתייחס לסוגיות אחרות העומדות על הפרק.

בפתח הדיון באנו למדים כי אחד העדים מטעמו של התובע לא יכול להתייצב ולא יתייצב לישיבת היום. יש להצטער על כך כי הדבר הובא בפני ביהמ"ש והצד שכנגד רק בפתח הדיון, כאשר נחזה מהמסמך שהוצג ע"י ב"כ התובע, כי הוא בידיעת התובע מזה זמן מה. לכל הפחות ניתן היה לחסוך לצד שכנגד את הכנת החקירה ככל שהיה חפץ להימנע מכך בהעדרו של העד. לגופו של ענין, מדובר באחת מהעדויות שהן משמעותיות לטעמו של התובע. אני מוצאת לנכון לאפשר לתובע להביא את העדות האמורה, הגם שאינה מתאפשרת היום, במועד אחר שייקבע. יחד עם זאת, אינני רואה לנכון לנהל את ישיבת היום על הבסיס החסר שניצב לפני בכל הנוגע לראיות ולעמדות הצדדים. ב"כ התובע טען ושב וטען כי הוא התכונן לישיבת הוכחות והוא חפץ לקיים אותה, אולם מצבו של התיק אינו מאפשר זאת ובמידה לא מבוטלת הדבר היה גם בידיו.

נשוב בשלב זה לענין העברת הזכויות. בהינתן העובדה שהזכויות בנכס עברו מהנתבע לצד שלישי שאיננו בעל דין בתיק זה, עולה סימן שאלה של ממש בענין רלבנטיות הסעדים הכלולים בכתב התביעה ורלבנטיות הדיון בכלל. על מנת לסבר את האוזן יצוין כי הסעדים המתבקשים בכתב התביעה הינם סעד הצהרתי בענין תפקידו של החלק נשוא הדיון (סככת כביסה או דירה, לפי המחלוקת), צו עשה להחזרת המצב לקדמותו וצו מניעה כלפי הנתבע (כל אלו בצירוף סעד של מינוי כונס נכסים לפיקוח על הסעדים הקודמים).

התובע עצמו מסכים כי צו מניעה כלפי הנתבע אינו רלבנטי עוד. באשר לצו עשה הקובע השבת מצב לקדמותו, לא ברור כיצד אמור בימ"ש ליתן סעד מסוג זה כלפי הנתבע שאינו בעל זכויות בנכס (וללא בעל הזכויות הנוכחי), כאשר במקביל ביהמ"ש ער לכך שיתכן והסכם המכר הסדיר את הדבר וזאת ניתן לברר. לגבי סעד הצהרתי, עולה שאלה של ממש בענין סמכותו של ביהמ"ש. כל זמן שסעד עיקרי התייחס לשימוש במקרקעין בין בעלי דין ספציפיים, קיימת לכאורה סמכות עניינית נגררת בסוגיות נוספות כפי הנדרש לצורך ההכרעה בסוגיות שהן בסמכותו של בימ"ש זה. יתכן שעל בסיס האמור נדחו הטענות בענין סמכות ענינית במסגרת הדיון בבקשה לצו זמני. בעת הנוכחית ספק האם קיים דיון בענין שימוש במקרקעין בין בעלי הדין הנוכחיים. אם וככל שאין בפני ביהמ"ש סעד רלבנטי ועדכני בענין שימוש במקרקעין, יתכן כי אין הוא יכול להידרש לסעדים אחרים. יתר על כן, ביהמ"ש אינו נוהג לדון וליתן סעדים ברמה עקרונית ותאורטית על מנת שאלה ישמשו בהליכים אחרים, כאשר ניתן לפתוח ולנהל הליכים מתאימים בערכאות מוסמכות. אינני סוגרת את השער בפני התובע, אולם אני מעלה סימני שאלה אשר עליהם התובע צריך לתת את הדעת ואותם לשקול קודם שנתקדם בניהול הליך זה, אם בכלל. התובע יבחן את הדברים ויגיש עמדה סדורה לביהמ"ש ולצד שכנגד בתוך 45 יום.

אלה הם עיקרי הדברים העומדים על הפרק. בשולי הענין אציין סוגיה נוספת אשר דומני כי טרם הוכרעה והיא בקשתו של התובע להשבת הערבות אשר הופקדה במסגרת הצו הזמני. לענין זה הוגשה תגובה של הנתבע, באותו מסמך מיום 2.3.10 אשר ב"כ הנתבע הצהיר שהומצא לצד שכנגד בו ביום או למחרת, ובסוגיה זו יתאפשר לתובע להגיש תשובה בצורה סדורה בתוך 10 ימים.

לאור האמור, לא יישמעו היום עדויות בתיק זה והתיק יועלה לעיוני לבחינת עמדת התובע והמסמכים האחרים שיהיו בתיק, בעוד 45 יום, היינו, ביום 17.5.10 (המועד נבדק עם הצדדים).

בית המשפט מאחל לצדדים חג שמח ובריאות.

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תש"ע, 23/03/2010 במעמד הנוכחים.

תמר אברהמי, שופטת

הוקלד על ידי: עליזה אור