ברנסון נ' י.ד. אופק בע"מ

פסק דין

ביום 28.6.12 ביצעה הנתבעת עבור התובעת הובלה של תכולת דירתה מ"שכונת הפרדסים" ל"שכונת אגד" בפרדס-חנה. מחיר ההובלה הועמד על סך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.

לגרסת התובעת כללה תכולת הדירה ספה נפתחת, 3 כונניות, מקרר, מכונת כביסה, שולחן וכסאות פלסטיק וכ- 40 עציצים אשר טופחו על ידה לאורך זמן ולגביהם היא הדגישה בפני בעליה של הנתבעת, מר טל ארביב, כי הם יקרים ללבה וכי היא מבקשת לנהוג בהם בזהירות.

בעתירתה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 7,140 ₪, טוענת התובעת כי בעקבות ההובלה שבוצעה ברשלנות, חוסר אכפתיות וחוסר מקצועיות, ניזוקו כל חפציה:

המקרר יצא מכלל פעולה, נראו עליו סימני חבטה וטכנאי המקררים שבדק אותו אישר כי "קרוב לוודאי שהוא שבק בגלל נפילה" (לכתב התביעה לא צורפה כל אסמכתא שתלמד על בדיקת המקרר וגם לא על יציאתו מכלל פעולה בעקבות ההובלה, למעט תצלומים בהם נראית מעיכה מסוימת בצידו האחורי העליון – ת/1).

הכונניות נשרטו ונפגמו כתוצאה מכריכת נייר דבק סביבן (ר' תצלומים – ת/1). .

הספה נקרעה ונשרטה (לא צורפו ראיות).

מכונת הכביסה נשרטה ובנוסף לכך צינור הניקוז שלה עליו היא הונחה, נמעך ונסדק (לא צורפו ראיות).

קיר המסדרון בבית החדש אשר שופץ וסויד עובר לכניסתה אליו, נשבר במספר מקומות (ר' תצלומים – ת/1).

רוב העציצים ניזוקו כתוצאה מהטחתם על הרצפה ומהנחתם על ענפיהם הארוכים שנמחצו.

התובעת מוסיפה וטוענת כי כשהיא הצביעה בפני מר ארביב על הנזקים שנגרמו לחפציה, הוא הגיב לכך בזלזול ויחד עם זה הציע לשלוח אליה טכנאי מקררים על מנת שזה יבדוק את המקרר. ואולם, משחלפו מספר שבועות והטכנאי לא הגיע, היא החליטה לרכוש לעצמה מקרר חדש.

לתמיכת טענותיה הציגה בפני התובעת תצלומים (ת/1) בהם נראים בבירור נזקים שנגרמו לשתי כונניות מעץ, כתוצאה מכריכתן בנייר דבק, מס' מקומות שבורים בפינת קיר ביתה וסימן מעיכה בצדו האחורי של המקרר. התובעת צרפה גם תצלומים של עציצים וצמחים בהם לא הבחנתי בקיומו של נזק בולט. בעדותה בבית המשפט הוסיפה התובעת ואמרה כי את הנזקים שנגרמו לספה (ואשר בקשר אליהם לא הוצגה בפני ראיה כלשהי) היא לא תיקנה.

התובעת צרפה לכתב תביעתה מסמכים המלמדים על כך שבתאריך 7.8.12 היא הזמינה מקרר חדש בעלות של 2,090 ₪ ומכתבים של מספר ידידים שלה הטוענים כי ראו במו עיניהם את הנזק שנגרם לרכושה כתוצאה מן ההובלה.

בעדותו בבית המשפט אישר מר ארביב כי שתי כונניות העץ של התובעת "נעטפו בסלוטייפ" וטען כי הנזקים הנראים בתצלומיהן מהווים תוצאה של "בלאי סביר". מר ארביב הכחיש את הטענה לנפילת המקרר ואמר: "כשהעמסנו את המקרר לבית היא היתה צמודה אלי וכשהעברתי לה את המקרר היא גם היתה... המקרר לא נפל ולא קיבל מעיכה... אני אמרתי לה לא להכניס אותו לחשמל רק אחרי שלוש שעות". לכך השיבה התובעת כי בשלב פריקת המקרר מן המשאית היא הלכה להביא סנדויצ'ים לעובדי הנתבעת ובתשובה לשאלותי אישרה כי בשלב העמסתו הוא אכן לא נפל (מה שאין היא יכולה לומר לגבי שלב פריקתו מהמשאית שכן אז לטענתה כאמור, היא הלכה לקנות את הסנדויצ'ים). עוד אישרה התובעת כי מדובר היה במקרר לא חדש.

באשר לנזק שנגרם לקירות טען מר אביב כי התובעת לא הפנתה את תשומת לבו לנזק זה וכי לו היתה עושה כן "הוא היה מתקן לה את זה".

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו, אני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה.

הנזקים שנגרמו לכונניות ולקיר הבית החדש הוכחו, מה שאין כן לגבי אלה שהתובעת טוענת כי נגרמו לספה ולמכונת הכביסה. בכל הנוגע למקרר – אין בידי לקבוע כי המעיכה הנראית בצידו האחורי העליון של המקרר נגרמה דווקא כתוצאה מן ההובלה וגם לו הייתי קובעת כך, הרי שלא הונחה בפני ראיה כלשהי לקשר סיבתי בין מעיכה זו לבין יציאת המקרר מכלל פעולה בעקבות כך. לטעמי, התובעת יכולה ואף צריכה היתה להזמין לעדות את הטכנאי אשר אמר לה – כך לטענתה - שלהערכתו, זה מה שארע. בנוסף לזה, מצבם של העציצים המצולמים בתמונות (ת/1) לא נראה נורא כתיאוריה של התובעת.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעת אשר להתרשמותי אכן לא הקפידה בשמירה על רכוש התובעת או לפחות על חלקו, תפצה אותה בסך של 500 ₪ (סכום שנקבע על ידי בדרך של אומדנא).

סכום זה, בתוספת הוצאות בסך 250 ₪ (סה"כ 750 ₪) ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.