ברנדט נ' הנגבי

פסק דין

ביום 4.9.09 בשעה 14:30 עמד רכב התובע בעצירה מוחלטת בסמוך למקום בו מתבצעת פעילות מצנחי רחיפה ליד הישוב הר סוף.

אדם אשר לומד צניחה אצל הנתבע קיבל הוראת נחיתה, אך עקב תקלה התרסק ופגע ברכב התובע וגרם לנזקים לרכב.

על סמך האירוע התובע עותר לסכומים הבאים:

1.השתתפות עצמית 1,427 ₪.

2.השתתפות עצמית וירידת ערך 517 ₪.

3.כינון פוליסה 60 ₪.

4. הפסד הנחת העדר תביעה 2,250 ₪.

5.טרחה ועוגמת נפש 851 ₪.

סה"כ 5,105 ₪.

התובע שבעצמו עוסק בצניחה טוען שהוא חנה את הרכב במקום בטוח מחוץ למתחם הנחיתה, אם כי הרכב היה הרכב היחיד באותו מקום באותה השעה.

עמדת התובע היא שבתור מדריך ומורה במקום נחיתתו של החניך על רכבו של התובע נובע ממחדל או מעשה של הנתבע ולכן עליו לפצותו.

בפי הנתבע גרסה שונה. לפי דבריו לא רק שהתובע שם את רכבו קרוב מידי לאזור הנחיתה אלא שהוא הנתבע, העיר לו על כך מיד, אך התובע לא שמע בקולו.

לכן, לפי דברי הנתבע על בית משפט לקחת בחשבון רשלנות תורמת של התובע עקב כך שסיכן את רכושו תוך כדי עמידת הרכב קרוב מידי למתחם הנחיתה.

לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים:

1.אין ספק שהנתבע היה אחראי על נחיתת החניך מכיוון שהוא היה המורה ומדריך במקום, לכן לכאורה עליו לשאת בכל נזקי התובע.

2.על אף האמור לעיל, שוכנעתי שהתובע אכן תרם לקרות התאונה, כאשר העמיד את הרכב במקום שידע או שהיה חייב לדעת הוא קרוב מידי למתחם הנחיתה, לכן לשיטתי דובר ברשלנות תורמת של שלושים אחוז.

3.התובע העיד על עצמו כאדם המתמצא בתחום הצניחה רחיפה ובתור שכזה היה עליו לדעת שמידי פעם חניך יכול לפספס את מקום הנחיתה.

4.באשר לגובה הנזק, לא הוכח בפני הפסד בפועל של העדר תביעות ולא טרחה ועוגמת נפש. לכן ההפסד שהוכח בפני מסתכם ב-2,004 ₪ ולזה אני מוסיף עוד 750 ₪ בגין הוצאות נילוות והוצאות הדיון בפני.

אשר על כן, על הנתבע לשלם לתובע 1,928 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, ואם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל.