ברמן נ' ציטרון ואח'

החלטה

מבוא

1. המבקש, אוהד ברמן (להלן: "המבקש"), הגיש בקשה בדרך של טען ביניים להורות לו, למי מבין הטוענים עליו להעביר את ההמחאה המוחזקת בידיו בנאמנות.

המבקש מחזיק המחאה על סך 105,937 ₪, למועד פירעון ליום 15.2.12, על שם הטוען שמעון ציטרון (להלן: "הטוען"), אשר נמסרה לידיו בנאמנות בקשר להתקשרות בין הטוען לטוענת פידליטי הון סיכון בע"מ (להלן: "הטוענת").

בהודעת הפרטים, העלה הטוען טענה מקדמית של חוסר ניטרליות וחוסר אובייקטיביות של המבקש בבקשת טען הביניים. המבקש נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם.

טענות הצדדים

2. הטוען סומך את בקשתו למידת האובייקטיביות של המבקש על 2 טיעונים:

הטענה הראשונה היא, כי המבקש הציג באופן חלקי ומוטעה בפני בית המשפט הנכבד את העובדות, שכן המבקש לא לציין בבקשתו, כי במענה להודעת הדואר האלקטרוני ששלחה הטוענת, מסר המבקש לה, כי בהתאם לאמור בכתב האופציה, לא ניתן לממש את האופציה באותו מועד, וכי על הטוענת לבצע את המימוש בסמוך למועד האחרון למימוש. לטענת הטוען, מדובר בהחלטה מודעת של המבקש, שלא לחשוף בפני בית המשפט מידע ומסמכים שעלולים לטענתו לפגוע בטוענת, אשר הינה שותפה עסקית של המבקש. הטוען אף מחזק את טענתו בכך, שהמבקש הודה בחקירתו על הדברים האמורים.

הטענה השנייה היא, כי למבקש ובעלי הטוענת קיימת היכרות ארוכת שנים, ויש להם עסקים משותפים. לטענת הטוען, המבקש קיבל, וייתכן כי יקבל בעתיד תגמול בגין שיתוף הפעולה העסקי עם הטוענת, וכי מערכת היחסים העסקית ביניהם צפויה להימשך אף בעתיד. הטוען טוען, כי המבקש הודה בחקירתו אף על דברים אלו.

לפיכך, טוען הטוען, כי לאור העובדה שיש למבקש אינטרסים אישיים שעלולים להיפגע, אם ינהג באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עמדה של הטוענת, ולכן קיים לטענתו חשש סביר ביחס ליכולת שלו להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי.

הטוענת טוענת, כי בבקשת המבקש לא ננקטה כל עמדה ביחס לצדקתו של טוען כזה או אחר, אלא שהמבקש בבקשתו ביקש ליתן הוראות ולהנחות אותו בקשר עם מסירת ההמחאה.

כמו כן, טוענת הטוענת כי טענת הטוען אינה נסמכת על תשתית עובדתית איתנה וכל יסודותיה נעוצים באי צירופה של הודעת דואר אלקטרוני זניחה שאין בה ולא כלום.

הטוענת טוענת, כי היחסים העסקיים שבין המבקש לטוענת, אין בהם לכשעצמם כדי לפסול את הבקשה. יתרה מזו, המבקש הוא זה שהפגיש בין הצדדים נוכח היכרותו וקשריו עימם, למעשה הטוען ביקש לגייס משקיעים והמבקש הציע את הטוענת כמשקיעה פוטנציאלית לביצוע עסקה. המבקש מעולם לא הסתיר את היכרותו הקודמת עם מי מהם, וממילא הדבר לא נטען על-ידי הטוען.

לפיכך, לטענת הטוענת, כי ככל וחשש הטוען ממידת האובייקטיביות של המבקש בקשר עם הצדדים לעסקה, היה נמנע מלמנות אותו כנאמן לביצוע העסקה.

המבקש טוען, כי אילו לא היה אובייקטיבי ביחס למחלוקת בין הטוענים, לא היה הוא פונה להליך טען ביניים במסגרתו צפוי בית המשפט להכריע במחלוקת לפי שיקול דעתו שלו.

נוסף על כך, בקשת המבקש הסתכמה בפירוט המחלוקת בין הטוען לטוענת, והמבקש לא נקט במסגרתה עמדה מי מהצדדים צודק.

כמו כן, טוען המבקש, כי משהובהר באופן ברור בבקשת המבקש, כי הטוען מתכחש להודעת המימוש של