ברמן ואח' נ' ברחום ואח'

פסק דין

1.התובעת 1 לאה ברמן ילידת 1950 (להלן: התובעת), נפגעה לטענתה בתאונת דרכים ביום 2.2.03 בעת שעלתה לאוטובוס אגד נהוג על ידי נתבע 1, ומבוטח על ידי הנתבעות 2 ו- 3.

התביעה בת.א. 5642/05 הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, קבע 10% נכות צמיתה בתחום האורטופדי (שורש כף יד שמאל).

ב"כ הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, החבות על פי חוק הפלת"ד וגובה הנזק.

התובע 2 - המוסד לביטוח לאומי, הגיש ביום 21.1.10 תביעה בתיק 10 – 01 – 31317, על סך 25,028 ₪ להחזר התגמולים ששולמו בגין התאונה, על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.

בהסכמה, נשמע הדיון בשני התיקים במאוחד.

2.התשתית העובדתית:

לטענת התובעת, ביום האירוע בסביבות השעה 15:30 עלתה לאוטובוס אגד קו 171 בדרך לעבודה, בהיותה על מדרגות האוטובוס, האוטובוס זז לפתע, היא מעדה, נפלה ונחבלה.

נסיבות אלה נטענו בסעיף 3 לכתב התביעה והוכחו בתצהיר התובעת (ת/4), בתצהירי העדים מטעמה (ת/1 ו- ת/2) ועומדים בחזית המחלוקת מול גירסת ההגנה כפי שמצאה ביטויה בתצהיר נהג האוטובוס נתבע 1 לפיו לא ידוע לו על נוסעת שנפגעה בעת שעלתה לאוטובוס בזמנים הרלבנטיים.

3.בתום שמיעת העדויות, עיון בפרוטוקול ובמוצגים, שוכנעתי לקבל את גירסת התובעת לעניין עצם התרחשות התאונה ונסיבותיה.

התובעת מתארת בסעיף 3 לתצהירה: "בעת שעליתי על המדרגות, בכניסה לאוטובוס, נפלתי על מדרגות האוטובוס, האוטובוס זז פתאום, או שהחלקתי מהחול שהיה על המדרגות."

בחקירה נגדית לא נסתרה הגירסה העובדתית הנטענת ולעניין עצם אירוע התאונה נשוא כתב התביעה, הוגשו שני תצהירים של עדי ראיה.

העדה קטרינה מדבדב הצהירה כי במהלך נסיעה בקו 171 "נפלה נוסעת בזמן העליה על מדרגות האוטובוס" (ראה סעיף 1 לתצהירה ת/1).

בחקירה נגדית מתארת העדה כיצד ישבה באוטובוס בקו 171 מאחורי הנהג: "ועלתה נוסעת והיא מעדה ונפלה. לא ראיתי איך היא נפלה ראיתי פשוט שהיא נעלמת, ואז אנשים התחילו ללכת אליה ...

... ראיתי שהיא כנראה מעדה ונפלה ופשוט נעלמה. ראיתי שהיא עלתה ואז פתאום נעלמה ... היא רק עלתה למדרגה. כי ראיתי אותה כאילו לא מלא." (עמ' 11 לפרו').

מתברר כי לאחר תקופה פגשה את התובעת באקראי בבית קפה בירושלים, זיהתה אותה כמי שנפלה באוטובוס באותו יום, ניגשה לשאול לשלומה וסיפרה לה שהיתה עדה לנפילה ומסרה לבקשתה של התובעת את פרטיה באם יהיה צורך בעדותה.

עד ראיה נוסף מאיר אריאל מסר בתצהירו ת/2 כי עת שנסע באוטובוס קו 171, הבחין בתובעת שהיא שכנה שלו כאשר נפלה במדרגות בעת העליה לאוטובוס שהוא כבר החל לנסוע.

לתצהיר צורף אישור שנתן לתובעת בסמוך לאחר האירוע לבקשתה ובו תאור האירוע.

התובעת והעדים מטעמה מתייחסים לאופן התרחשות התאונה, לאנשים שחשו לעזרתה ולעובדה כי התובעת נכנסה אחר כך לאוטובוס כשהיא אוחזת בידה השמאלית (ראה סעיף 4 לתצהיר התובעת ת/3, סעיף 1 לתצהיר העדה ת/1, סעיף 2 לתצהיר העד ת/2).