ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
11573-04-10
22/03/2011
|
בפני השופט:
שמעון שר
|
- נגד - |
התובע:
1. רונית ברלין 2. עופר ברלין 3. שי ברלין 4. רם ברלין 5. טל ברלין
|
הנתבע:
1. עמית שריג 2. גלית שריג 3. סידי אוארו
|
|
החלטה
לאחר שעניינתי בתיק ובאנדרלמוסיה שנוצרה בו לאור מבול הבקשות והתגובות להן, הריני להבהיר כדלקמן:
פסק-הדין כנגד התובעים ניתן ביום 21.06.10, זאת לאור היעדר תגובתם לבקשה למחיקת התובענה.
ביום 12.07.10 הגישו התובעים בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 21.06.10, אולם זו נדחתה ביום 21.07.10 שכן הדרך להשיג על פסק-הדין הינה בדרך של ערעור או באופן הגשת בקשת ביטולו.
ביום 06.10.10 נחתמה פסיקתא באופן סופי (לאחר הגשת בקשה לתיקון טעות קולמוס בפסיקתא).
רק ביום 08.02.11 הוגשה בקשת התובעים לביטול פסק-הדין מיום 21.06.10 כאשר עיקר טענותיהם מופנות כלפי אופן ניהול התיק על-ידי עורכת-הדין אמיתי, ז"ל, אשר יצגה אותם בתיק זה.
ביום 09.02.11 הוריתי ליתר הצדדים להגיב לבקשת ביטול פסק-הדין.
מנגד, ביום 15.02.11 ביקשו התובעים את החזר האגרה.
ביום 18.02.11 הוריתי על השבת האגרה, אלא אם יודיעו התובעים כי ברצונם להמשיך את ניהול התביעה באמצעות עורך-דין אחר.
ביום 21.02.11 הודיעו התובעים כי אינם מעוניינים בהמשך ניהול התביעה, ומכאן יכולתי להסיק לכאורה כי התובעים זנחו הן את בקשת ביטול פסק-הדין.
ביום 22.02.11 הוגשה בקשה במעמד צד אחד לעיכוב השבת האגרה שכן התובעים לא פרעו את חיוביהם שבפסה"ד והמבקשת ביקשה להטיל עיקול על כספי האגרה. המבקשת ביקשה את העיכוב עד לבירור הודעת התובעים לגבי בקשתם לביטול פסק-הדין, שכן השבת האגרה אינה עולה בקנה אחד עם בקשתם לביטול פסק-דין. בו ביום הוריתי על מתן תגובה בתוך 7 ימים וכן על עיכוב השבת האגרה.
בתגובתם מיום 01.03.11 לא התייחסו התובעים לגופו של עניין, אולם מסעיף 6 לתגובתם מיום 07.03.11 לבקשה להארכת מועד להגשת תגובה בעניין ביטול פסק-הדין עולה כי "מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשתנו המקורית לביטול פס"ד ...".
לאור כל האמור לעיל, האגרה בשלב זה לא תוחזר.
התובעים יצרפו, בתוך 10 ימים מהיום, מסמכים שיתמכו בבקשתם לביטול פסק-הדין ואשר אינם נוגעים לאופן התנהלות התיקים המקבילים המנוהלים, כי אם רק בנוגע להתנהלות תיק זה.
הנתבעים כולם יגיבו לבקשת ביטול פסק-הדין בתוך 14 יום מהיום בו יתקבלו המסמכים.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז אדר ב תשע"א, 22 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.