ברכה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.עניינה של תביעה זו בהחלטת הנתבע לדחות את תביעת התובעת לגמלת סיעוד.

2. להלן העובדות הדרושות לעניין:

א.התובעת, ילידת שנת 1929, גרה בגפה וסובלת ממחלת הפרקינסון.

ב.במהלך חודש אוקטובר 2011 הגישה התובעת לנתבע – באמצעות בנותיה – תביעה לגמלת סיעוד.

ג.החלטת הנתבע מיום 3.11.11 לדחות את התביעה נומקה כדלקמן:

"התביעה לגמלת סיעוד נדחית עקב הכנסות גבוהות... על פי המידע שבידינו ההכנסה (בממוצע) לחודש היא: 13351.33. הכנסה זו עולה על הסכום הקבוע בתקנות, מסיבה זו לא נבדקו יתר תנאי הזכאות הקבועים בחוק".

ד.הצדדים מסכימים כי הכנסתה החודשית של התובעת עולה על ההכנסה המקסימלית העשויה לזכות בגמלת סיעוד (להלן – הכנסה המזכה בגמלה), בהתאם לקבוע בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח – 1988 (להלן: התקנות).

3.התובעת טוענת, כי היא זקוקה למשגיח צמוד שיסייע לה בפעולות היומיום בשל מחלתה, וכי לאור הפער הזניח בין הכנסתה החודשית לבין ההכנסה המזכה בגמלה (כ – 150 ₪) – יש לזכותה בגמלת סיעוד חלקית, בהתאם לסעיף 2(ב)(1) לתקנות ולפנים משורת הדין.

4.ב"כ הנתבע טוענת, כי מאחר שהכנסתה החודשית של התובעת גבוהה מן ההכנסה המזכה בגמלה לפי התקנות – נשללת זכאותה לגמלת סיעוד. גודל הפער בין הכנסתה החודשית ובין ההכנסה המזכה בגמלה, אינו יכול לסייע לתובעת לעניין זה.

משלא עמדה התובעת במבחן ההכנסות, לא נבדקו טענותיה לעניין הצורך בהשגחה בשל מצבה הרפואי.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר המצוי בתיק, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. להלן יפורטו הנימוקים לכך.

6.סעיף 224(ד)(1) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) קובע כי:

"הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים".

כללי מבחן ההכנסה ושיעורי הגמלה, לעניין גמלת סיעוד המשתלמת ליחיד, נקבעו בסעיפים 2(א)(1) ו – 2(ב)(1) לתקנות, כדלקמן:

"(א)גמלת סיעוד תשולם לתובע בשיעור שנקבע בסעיף 127פד(א) ו-(ב) לחוק, אם הכנסתו החדשית אינה עולה על הסכום הבא, לפי הענין -

(1)ליחיד - סכום השווה לשכר הממוצע;

...

(ב)גמלת סיעוד תשולם לתובע בשיעור של 50% מהשיעור שנקבע בסעיף 127פד(א) ו-(ב) לחוק, אם הכנסתו החדשית עולה על הסכום כאמור בתקנת משנה (א), אך אינה עולה על הסכום הבא, לפי הענין –

(1)ליחיד - סכום השווה לפעם וחצי השכר הממוצע;..".