בריל נ' שטרלצוב ואח'

פסק דין

התובע טוען שנסע וחיפש חניה, כאשר מצא חניה – עצר והנתבע פגע בו מאחור.

הנתבע למעשה מאשר, שהוא פגע בתובע מאחור אלא טוען שהוא יצא מחניה, או נכנס לחניה ועצר באופן פתאומי.

מגרסתו של הנתבע עולה, כי הנתבע לא שמר על מרחק בלימה ופגע בתובע מאחור בעת שהתובע עצר כדי להיכנס לחניה ולכן הנתבע אחראי לנזק שנגרם.

התובע המציא קבלות בגין התיקון שביצע יום לאחר התאונה, כאשר הסכום כולו שולם למוסך, המציא חוו"ד מטעם השמאי וכן המציא גם את התמונות שמראות את הפגיעה מאחור.

עפ"י חוו"ד השמאי מאחר והייתה פגיעה בשאסי, קיימת ירידת ערך של 13%.

בין שתי הגרסאות אני סבורה כי גרסת התובע נכונה כאשר חיפש חניה וכשמצא חניה, עצר על מנת להיכנס לחניה והנתבע לא הספיק לבלום שכן לא שמר מרחק בלימה ופגע בו.

למעשה, הסיבה שביהמ"ש נאלץ להידרש לתובענה זו הינה שיעור הסכומים המפורטים בחווה"ד, כאשר הנזק שנגרם הינו גבוה, יחד עם זאת למול חוו"ד השמאי, והעובדה שהתובע שילם בפועל את הסכום, הנתבעים לא הציגו שום ראיה סותרת ומשכך אני מקבלת את התביעה.

הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים כדלקמן :

1)בגין התיקון – 8,997 ₪.

2)בגין ירידת הערך – סך של 1,000 ₪.

3)בגין חוו"ד שמאי – 1,049 ₪.

4)אגרת בימ"ש בסך של 300 ₪.

5)הוצאות הדיון היום בסך של 500 ₪.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי.

ניתנה והודעה היום י"ב אלול תש"ע, 22/08/2010 במעמד הנוכחים.

רחל ערקובי, שופטת

הוקלד על ידי: ציפי בסלו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: