ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
39449-11-10
17/03/2011
|
בפני השופט:
אורי פוני
|
| - נגד - |
התובע:
בריטקס - בר בע"מ
|
הנתבע:
1. pergamon status dis ticaret a.s.
2. mayteks orme sanayi ticaret a.s.
3. sans tekstil sanayi ticaret limited sirketi
|
|
החלטה
1.התובעת הגישה תביעה כספית ע"ס של 217,252 ₪ כנגד הנתבעות.
2.על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת מס' 1 (להלן – פרגמון) שמושבה בעיר איזמיר שבטורקיה עוסקת בייצור ושיווק של מוצרי טקסטיל.
הנתבעות 2-3 הינן חברות בת של הנתבעת מס' 1.
3.בכתב התביעה טוענת התובעת כי בחודש אפריל 2010 נקשרה עיסקה עם נציגת פרגמון בארץ להזמנת גלילי בד סרוג תמורת סך של 45,548$ (להלן – הטובין). טובין אלה יועדו להעברה לחב' אבו-גוש תעשיית טקסטיל בע"מ עמה היו לה קשרים עסקיים.
לאחר שהתובעת קיבלה מפרגמון העתק משטר המטען הרשום על שמה היא ביצעה את תשלום התמורה הנ"ל לידי פרגמון, וזאת באמצעות העברה בנקאית מחשבונה בבנק הפועלים אל חשבון פרגמון בטורקיה.
במועד מאוחר יותר התברר לתובעת כי פרמגון העבירה את מסמכי המטען לסניף התובעת בבנק דיסקונט ולא לבנק הפועלים ללא עדכונה ותיאום מראש.
עם קבלת ההודעה כי מסמכי המטען הגיעו לדי בנק דיסקונט פנתה התובעת אליו בדרישה לקבל את מסמכי המטען, שכן התמורה כבר שולמה בגינם אלא שזה דרש כתנאי לשחרור מסמכי המטען תשלום במזומן.
כמו כן, נטען כי פרגמון מסרבת לשחרר את מסמכי המטען בטרם תקבל מהתובעת תשלום נוסף ובמזומן וזאת חרף העובדה כי תמורה זו כבר שולמה כאמור לעיל.
התובעת מוסיפה וטוענת כי פרגמון לא רק פעלה בניגוד למוסכם ביניהם, דהיינו העברת מסמכי המטען לבנק הפועלים, אלא ניסתה להבריח את הטובין לחב' אבו גוש.
לאור התנהלותה של פרגמון ולאור הקשרים שבין הנתבעות בינן לבן עצמן, עותרת היא לחייב את הנתבעת בהשבת התמורה הנ"ל וכן פיצוי בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לה, אותם היא מעריכה בסך של 50,000 ₪.
4.עם הגשת התביעה עתרה התובעת להטלת עיקול זמני על זכויות וכספים המגיעים לנתבעות אצל צדדי ג'.
בבקשה נטען כי פרגמון הונתה ורימתה את התובעת בכך שנקטה בפעולות שונות לא רק למנוע ממנה מלקבל את הסחורה שבגינה שילמה את מלוא התמורה, אלא אף פעלה למשוך בחזרה את הסחורה ו/או להעבירה לידי צד ג'.
התובעת מוסיפה וטוענת כי ככל שלא יינתן צו העיקול תישאר היא ללא כל בטוחות מהם תוכל להיפרע, ככל שתזכה בתביעתה. עוד נטען כי ככל שהנתבעות לא ישיבו לה את כספי הסחורה שלא סופקה, ישמשו כספי התמורה את הנתבעות והן ידאגו להעלים את נכסיהן כך שפסק הדין, ככל שיינתן, לא יהא בר ביצוע.
לפיכך, בבחינת מאזן הנוחות יש להעדיף את אינטרס התובעת.
לנוכח מעשי הנתבעות הוכח יסוד ההכבדה על ביצוע פסק הדין.
5.במסגרת בקשת הנתבעות להטיל צו העיקול הועלו הטענות הבאות:
ראשית – על פי הנטען בכתב התביעה ההתקשרות היתה בין התובעת לבין פרגמון ולא נטען על קיום התקשרות בין התובעת לבין הנתבעות 2 - 3. לא זו אף זו, טענת התובעת בדבר קיום קשרים עסקיים בין הנתבעות בינן לבין עצמן אינן מקימות עילות תביעה כנגד הנתבעות 2 - 3 ולפיכך יש לבטל את צו העיקול כנגדן.
עוד נטען לענין זה כי התובעת לא העלתה כל טענה של הרמת מסך בין הנתבעות ו/או שימוש לרעה באישיותן המשפטית של הנתבעות.
שנית – התובעת הודיעה באופן מופרש שהיא איננה מעוניינת במסמך הטובין נשוא העסקה וכי הכספים ששילמה כביכול עבור הטובין יועדו בעצם עבור סחורות אחרות שפרגמון שחררה. מכאן שפרגמון לא קיבלה את התמורה בגין הטובין נשוא כתב התביעה.
