אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברטל נ' פריקלאס ים המלח מוצרים מותכים

ברטל נ' פריקלאס ים המלח מוצרים מותכים

תאריך פרסום : 09/06/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
20875-02-12
04/06/2014
בפני השופט:
נעם חת מקוב

- נגד -
התובע:
חנן ברטל
הנתבע:
פריקלאס ים המלח מוצרים מותכים

החלטה

בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין שניתן ביום 4.3.2014. בבקשה נטען כי נפלה טעות סופר בחישוב שכרו הקובע של התובע, עקב כך שלצורך החישוב נלקח שכרו לאחר ניכוי מס בעוד בתיקי נזיקין אין מקום לעשות כן.

המבקש מבסס בקשתו על סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 הקובע:

"(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה."

המבקש סומך ידיו על העובדה כי הטעות נופלת בגדר הגדרה זו. המבקש מפנה לפסיקה התומכת בטענתו. המשיבה מתנגדת לבקשה משני טעמים עיקריים, האחד דיוני והשני מהותי. מבחינה דיונית, טוענת המשיבה כי המבקשת איחרה את המועד להגשת בקשה מסוג זה, כשהגישה אותה ביום 30.4.14 ופסק הדין ניתן כאמור לעיל ביום 3.4.14. בפן המהותי טוענת המשיבה כי התיקון המתבקש אינו נופל בגדרי טעות סופר. אף המשיבה מפנה לפסיקה התומכת בעמדתה, בחלקה היא אותה פסיקה אליה מפנה המבקש.

אתחיל ואומר כי לטעם הדיוני שמעלה המשיבה אין בסיס שכן מעיון בתיק ובאישורי המסירה עולה, כי על אף שפסק הדין ניתן ביום 4.3.2014, הוא הומצא למבקש ביום 29.4.2014 ועל כן הגשת הבקשה הנוכחית למחרת, איננה חורגת מן המועדים הקבועים בדין.

יש לבחון אם כן את הפן המהותי – האם נופלת הטעות בגדר טעות סופר הניתנת לתיקון באמצעות סעיף 81 לחוק בתי המשפט אם לאו. בהקשר זה ראוי לציין, כי המשיבה לא טענה בתגובתה, כי לא נפלה שגגה בפסק הדין, אלא אך ורק טענה כי לא ניתן לתקן טעות זו בדרך המוצעת על ידי המבקש.

כותב א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013) בעמ' 691:

"...הסמכות, הנתונה לשופט לתקן טעות בפסק הדין לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה... האפשרות לתקן מתייחסת בעיקר להשמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת, ולעניינים אשר בית המשפט ביקש לכלול בהחלטתו והיה ער לקיומם..."

מתוך הפסיקה אליה הפנו הצדדים מצאתי לנכון להתייחס לשלושה פסקי דין אשר בהם התבקש תיקון טעות שעניינה ניכוי מס הכנסה בחישוב הפסדי ההשתכרות.

בת.א. (חי) 203/08 צאנס תומר נ. מהאגרה הישראלי לביטוחי רכב – "הפול" בהחלטה מיום 11.12.12 נקבע:

" 3. הפסדי שכר – המבקשת טוענת ובצדק, כי בחישוב הפסדי השכר בעבר לא נוכה מס הכנסה כנדרש לפי סעיף 4 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975. אכן מדור בטעות סופר. כפי שניתן לראות בחישוב הפסדי השכר בעתיד התייחסתי לשכר הממוצע בניכוי המס. רק עקב טעות בחישוב הפסדי העבר לא נוכה המס. על כן יש לתקן את חישוב כמבוקש."

בת"א 2506/02 חדד מזל נ' ביטוח ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, נקבע:

"בענייננו, אי לקיחת בסיס השכר לצורך חישוב הפסדי השכר לעבר (מחודש מאי 2004) ולחישוב הפסדי השכר לעתיד נבע מהשמטה טכנית. זאת מאחר שעולה מפסק הדין כי בסיס השכר לצורך חישוב הפסדי השכר לעבר (עד לחודש מאי 2004) חושב בהתאם לשכר התובעת ללא תשלומי מס הכנסה (ר' בעמ' 9 לפסק הדין). על כן, אני סבורה כי יש מקום להורות על תיקון פסק הדין באופן שחישובי הפסדי השכר לעבר ממאי 2004 ועד למועד פסק הדין, וכן לעתיד יחושבו באופן זהה".

כך גם בת"א 736/07 ז.ל נ' ביטוח חקלאי בע"מ (פורסם בנבו) בסעיף 4 להחלטה נקבע:

"... בעת כתיבת פסק הדין, לא נעלם ממני, כי מאחר שמדובר בתיק תאונת דרכים, יש לנכות מס הכנסה מההכנסה החייבת של המשיב, לגבי העבר והעתיד, אולם בהיסח הדעת לא ביצעתי ניכוי זה.

לפיכך אני מורה על תיקון פסק הדין באופן שינוכה מס הכנסה הן מהסך של 7470 ₪, אשר נקבע על ידי בסעיף 21 כהכנסה חייבת של המשיב לצורך חישוב הפסדי העבר והן מהסך של 12,000 ₪, אשר נקבע בסעיף 25 לפסק הדין, כהכנסה אותה יש לקחת בחשבון לצורך חישוב הפסדי כושר ההשתכרות של המשיב לעתיד.

אני מורה, איפוא, על תיקון פסק הדין והסכומים הרלבנטיים, בהתאם."

לגופו של עניין צודק המבקש כשטוען כי היה מקום לערוך החישוב ללא ניכוי מס, כשאין מדובר בתביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. בית המשפט, בעת שחישב את הפסדי השכר בעבר, ערך את החישוב ללא ניכוי מס ועל כן אין ספק כי ניכוי המס בנוגע לחישוב הפסדי השכר בעתיד, נבע משגגה ומהיסח הדעת.

יתר על כן, במקרה זה, פתוחה הדרך בפני המבקש לערער על פסק הדין ולאור העובדה כי המשיבה לא חלקה לגופו של עניין על הצורך בתיקון, נראה כי ערעור זה יתקבל. מה טעם איפה לשלוח את המבקש להליך של ערעור על כל הכרוך בכך מבחינת עלויות?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ