ברזילי ואח' נ' עוזרי ואח'

פסק דין (חלקי)

לפני בקשה לסילוק על הסף מטעם נתבע 12, מכח תקנה 100(1)/ 100(2) לתקסד"א.

1.תביעת המבקשים מכוונת כלפי בעלי זכויות במקרקעין בגוש 7229 בתל אביב – בטענה שזכו לתשלומי איזון עקב ביצוע פעולות המשיבים עבור אחרים בקשר למקרקעין.

המבקש טוען להיעדר יריבות בינו לבין התובעים. לטענתו לא נכרת בין הצדדים הסכם כלשהו והמשיבים לא סיפקו לו שירותים מעולם. זאת ועוד, המבקש לא היה בעל זכויות במקרקעין נושא כתב התביעה. לגישתו נגרר להליך בשל טענת הנתבע 2, עיזבון המנוחה מזל סיאני, לפיה תשלומי האיזון ששילמה עיריית תל אביב למנוחה, שהייתה בעלים של חלק מזכויות בחלקה 55 גוש 7229, נמשכו מחשבונה על ידי בנה, המבקש.

2.המבקש טוען כי התובענה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, קנטרנית וטורדנית - שכן תשלומי האיזון שולמו כפיצוי על פגיעה בזכות הקניין, היות וחלוקת המקרקעין הפרה את השוויון היחסי בין הבעלים השונים כפי שהיו ערב החלוקה – על כן, השתלמו לפי זכות שבדין והם אינם נכנסים בגדרו של חוק עשיית עושר ולא במשפט. זאת ועוד, תשלומי האיזון לא הוצאו מכיסם של המשיבים, אלא מטעם עיריית תל אביב – ולכן אין למשיבים חסרון מכך. לסיכום טען המבקש כי כתב התביעה אינו מגלה כל תשתית עובדתית או משפטית שיש בה בכדי להקים את חבות המבקש ובכך, אינו מגלה כל עילה כנגדו.

3.לטענת המשיבים יש לדחות את הבקשה. לשיטתם, העילה כנגד המבקש היא עילת עשיית עושר ולא במשפט. לגרסתם, שלושת היסודות הנדרשים על מנת להקים את העילה, התקיימו: התקבלה טובת הנאה אשר באה לזוכה מהמזכה והיא ניתנה שלא עפ"י זכות שבדין. אין חולקין כי המבקש קיבל טובת הנאה במשכו מחשבונה של אימו את תשלומי האיזון ששולמו לה שהועברו על ידי עיריית תל אביב. טובת הנאה זו באה עקב פעילותם המוצלחת של המשיבים.

4.עוד טוענים המשיבים כי אם ימחק שמו של המבקש מכתב התביעה, יתכן ותועלה טענת עיזבון המנוחה מזל סיאני כי לא התקיים יסוד ההתעשרות שכן העיזבון לא קיבל כספים אלה. לגרסתם, יצר המבקש כלפיהם מצג לפיו הינו השלוח של הבעלים. על מצג זה הסתמכו ועל פיו פעלו. לשיטתם מקים הדבר עילת תביעה כנגדו.

5.תשובת המבקש היא גם אם נכון הדבר, אין חוקי השליחות יוצרים יריבות בינו לבין המשיבים. גורלם של הכספים שהופקדו בחשבונה של האם אינו רלבנטי ואין להתחקות אחריהם. המבקש ציין כי ניהל עם אימו המנוחה חשבון בנק משותף. אם העיזבון היה סבור כי המבקש משך ממנו כספים שלא כדין, היה שולח הודעת צד ג' כנגדו .

6.דין הבקשה להתקבל. לעניין טענת היעדר יריבות/ עילה, הכלל הוא כי די בכך שהתובע "יראה" על פני כתב התביעה כי בידו עילה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312).

מתי פרשת התביעה אינה מגלה עילה?

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה... בית המשפט – בבואו לשקול אפשרות זו – ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן". (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה עשירית, תשס"ט-2009, בעמ' 171).

7.בס' 13.1 לכתב התביעה נכתב:

"הנתבע מס' 2 הינו עיזבון המנוחה מזל סיאני ז"ל. הנתבע מס' 12, הינו, לפי טענת הנתבע מס' 2, מי שמשך מחשבונה של מזל סיאני את תשלומי האיזון ששולמו לה על ידי עיריית תל אביב. לפיכך ולשם הנוחות, בכתב תביעה זה, בכל מקום בו יכתב "הנתבע מס' 2" ו/או עיזבון המנוחה מזל סיאני ז"ל, הכוונה היא לנתבע מס' 2 ו/או לנתבע מס' 12 ביחד ולחוד".

בס' 67 לכתב התביעה נכתב בין היתר:

"הנתבעים (כך במקור, צ"ל התובעים ר.נ.) לא חתמו על הסכם הזמנת עבודה/ הסכם שכר טרחה עם התובעים 2-3...כמו כן, יש לציין כי נתבעים 1 ו-10 אף יצרו בפני התובע 1 מצג שווא לפיו כל אחד מהם מייצג חלק מקבוצות הנתבעים 2-9".

8.הטענה לפיה המבקש פעל כשלוח נולדה במסגרת הבקשה והיא אינה עולה מכתב התביעה המתוקן. הטענה המועלית כנגד המבקש הינה כי משך את כספי תשלומי האיזון מחשבונה של המנוחה שהיתה מבעלי הזכויות במקרקעין. טענה מסוג זה ראויה להתברר במסגרת היחסים שבין הנתבע 2 לבין המבקש, במסגרת הודעת צד ג' ולא בדרך של הגשת תובענה ישירה כנגדו על ידי המשיבים. קבלת טענת המשיבים כפי שעולה מכתב התביעה משמעותה היא כי תקום עילת תביעה גם כנגד כל מי שהכספים הועברו אליו, על אף שאין יריבות ביניהם.

9.בדרך כלל בית המשפט אינו מורה על מחיקת תביעה מחמת חוסר עילה כאשר ניתן להצילה על ידי תיקון. (ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן , פ"ד מא(1) 577). לא מצאתי להורות על תיקון כתב התביעה, מכיוון שזה כבר תוקן וכך הוסף המבקש לכתב התביעה.

הבקשה התקבלה, התביעה כנגד המבקש תסולק על הסף מחמת היעדר עילה.

בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"א, 26 יוני 2011, בהעדר הצדדים.