ברון נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

החלטה

בפתח הדברים, יובהר, כי בשל תקלה טכנית, לא נחתמה החלטתי זו, בד בבד עם שלל ההחלטות שיצאו תחת ידי ביום 27.11.11 ומשכך, לא עלה בידי המבקשת להבין לאיזו "החלטה נוספת מהיום", הופנתה תשומת ליבה.

מכל מקום, בהמשך להחלטתי מיום 1.5.11, פעל החייב להציג לעיוני אישור מאת המחזיקה, לפיה לא יוכל לשוב ולצבור, למן המועד בו מומשו הכספים, זכויותיו בגמלה וכי מימוש כספים ע"י ביהמ"ש, כמוהו כבקשת החייב, למימושם של זכויות אלו.

בנסיבות אלה, יש לשוב ולבחון, האם ניתן להוסיף ולהצדיק הפגיעה בזכויות מוקנות של החייב .

בהחלטתי מיום 1.5.11, הדגשתי החשיבות בהבטחת זכותו של פושט הרגל לקיום מינימאלי בכבוד כל שכן, בערוב ימיו.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מחובותיו הרבים והמשמעותיים של החייב, כפי שהוצהרו על ידו.

יצוין כי בשים לב לסעיף 85 לפקודה אין המדובר בכספי פנסיה וקופ"ג, כי אם בפוליסת ביטוח חיים, שהכספים הצבורים בה, מקורם בתשלומי החייב, ועל כן, ניתנים למימוש בכל עת. העובדה כי החייב ביקש לשמר זכויותיו בכספים אלו ל"יום סגריר", היא כשלעצמה , אינה שוללת אפשרות מימוש הכספים ולו באופן כפוי, כל שכן בעניינו של חייב הטוען לחדלות פירעון.

שמתי לנגד עיני את השיקולים השונים, בסוגיית אפשרות השבתם של הכספים לידי החייב,אם בכלל כאשר העיקריים שבהם הנם: היקף חובות רב ומשמעותי, אי קיום מלא ודווקני של צו הכינוס, רמת חיים שמנהלים החייב ואשתו ומנגד, תוחלת תעסוקתית של החייב, אשר ספק אם צפויה שכן, החייב מצוי בשנות ב-60 לחייו וקריסתו הכלכלית של החייב, אשר בוודאי לא ניתן לומר לגביה, כי הייתה זו קריסה כלכלית פשוטה (אם בכלל יש כזו), שעה שהחייב הפך בן רגע, מעוסק עצמאי, עתיר נכסים וחברות לזה החי "מהיד אל הפה".

לאחר שקלול הרכיבים השונים , אותם מניתי לעיל ובנסיבות המקרה דנן, מצאתי לנכון להורות כי כספי הביטוח שמומשו, יוחזרו לחייב בניכוי סך של- 10,000 ₪, אשר יוותר בקופת פשיטת הרגל וישמש לטובת כלל נושיו של החייב בהליך זה ובניכוי סכום נוסף, ככל שיידרש, ע"ח פיגורים בתשלומים השוטפים, ככל שקיימים כאלה, לחובת החייב.

בהתאם לכך, קוצבת שכרה של המבקשת, מתוך הסכום שימצא בקופת הפש"ר, לאחר ביצוע התיקונים כמפורט מעלה, כאשר השכר יקבע ע"פ התקנות.

יתרת הכספים כאמור, תוחזר לחייב.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ב, 05 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.