ברוכים ואח' נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

החלטה

בפני בקשה לשינוי סדר הבאת הראיות בתביעה שבפניי כך שחוקר פרטי מטעמו של המבקש הוא התובע בתביעה שבפניי והנתבע שכנגד 1 בתביעה שכנגד, יעיד רק לאחר עדותו של המשיב 2 (שהוא הנתבע שכנגד 2).

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה אני סבורה כי אין לסטות מסדר הבאת הראיות וכי דין הבקשה להידחות.

המבקש אינו מנמק את בקשתו אלא טוען כי מדובר בחוקר פרטי שלא ניתן לפרט את תוכן עדותו, למעט כך שמדובר בעדות בעניינו של המשיב 2. לא הוגשה גם תמצית עדותו של החוקר אשר תסייע לבחון נחיצות הבקשה.

שינוי בסדר הבאת הראיות יתאפשר במקרים חריגים בלבד. בהיעדר הנמקה, ברי כי לא ניתן לקבוע כי זהו המקרה בענייננו.

מכל מקום ראו בעניין זה דברי כב' המשנה לנשיאה (כתוארו אז) א' ריבלין, ברע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני [מיום 15/8/2010] (פורסם בנבו), פסקה 5 (אליו הפנה גם המשיב 2), לפיהם:

"אמנם, המבקשים רשאים לעשות שימוש בחיסיון המוקנה להם באופן שימנע מן המשיבים לעיין בתוכן ההקלטה במסגרת הליכי הגילוי והעיון המקדמיים. אולם עניין שונה הוא אם המבקשים מגלים דעתם כי הם מתכוונים להגיש את ההקלטה כראיה לצורך הוכחת תביעתם. במקרה כזה הכלל הוא כי עליהם להגיש את ההקלטה ביחד עם כלל ראיותיהם, אף אם אין הדבר נוח להם מבחינה טקטית. ייתכן שאין לשלול לחלוטין את האפשרות לדחות את מועד הגשתה של ראיה מטעם התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע (וראו, למשל: רע"א 2037/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מרון ([פורסם בנבו], 16.3.2004)... אולם ראוי להותיר אפשרות זו למקרים חריגים ביותר שבהם קיימת הצדקה מיוחדת לסטות מסדר הבאת הראיות."

הבקשה נדחית.

דיון הקבוע בתיק זה יישמע במועדו.

שאלת ההוצאות תידון בסוף ההליך.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' אב תשע"ג, 08 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: