ברוך רז ואח' נ' אורנכין בע"מ ואח'

החלטה

בקשה להוצאת חוות דעת משלימה מתיק בית המשפט.

בתיק מונה – בהסכמת הצדדים – מומחה מטעם בית המשפט – רואה חשבון בכר. המומחה ערך חוות דעת ואף השיב לשאלות ההבהרה שנשלחו לו על ידי הצדדים. הצדדים רשאים כמובן גם לחקור את המומחה מטעם בית המשפט בחקירה נגדית במסגרת הליך ההוכחות.

כעולה מטענות הצדדים בבקשה – אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביחס לאותם נושאים שנבחנו במסגרת חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, אין מקום לחוות דעת נוספת מטעמו של המומחה רואה החשבון מטעם התובעים. מסקנה זו אכן עולה מהוראת תקנה 130(ג) לתקסד"א.

ב"כ התובע טענה כי חוות הדעת המשלימה נועדה למתן רקע עובדתי (ואם אכן אלה הם פני הדברים – הרי שאין מדובר בחוות דעת של מומחה), ולצורך הנושאים שעלו מכתבי הטענות שאינם בסמכותו של המומחה מטעם בית המשפט, ולא נמסרו לו לבדיקתו.

עיון באמור בתגובת התובע לבקשה, מעלה כי ב"כ התובע מפנה למספר עניינים שהיא מבקשת שהמומחה מטעם התובע יתייחס אליהם. כך בין היתר הם מציינים (בס' 15.1 ו-15.2) כי בדיקת מסמכי הנהלת החשבונות מעלה, כי בוצעו תשלומים גבוהים לגופים אחרים בגין ניהול ולא לנתבעים, וכי המומחה מטעם בית המשפט לא לקח בחשבון סכום של מעל 2 מיליון ₪ ששולמו למנהלים.

אינני סבורה כי יש מקום להגשת חוות הדעת ביחס לעניינים אלה. עניינים אלה אינם "עניינים עובדתיים", שיש מקום לאפשר את חוות הדעת של המומחה לצורך הבאתם בפני בית המשפט. אם המומחה מטעם התובע מסתמך לצורך חוות דעתו על מסמכי הנהלת החשבונות, והוא סבור כי את מסקנותיו ניתן לגזור מהם – הרי גם המומחה מטעם בית המשפט הסתמך על מסמכים אלה. ככול שהתובע סבור כי המומחה מטעם בית המשפט שגה, או כי הוא לא הסתמך על מכלול הנתונים שהיה עליו להסתמך עליהם – על התובע לברר ענין זה במסגרת שאלות ההבהרה והחקירה הנגדית של המומחה מטעם בית המשפט. כלומר - את הטעויות הנטענות של המומחה מטעם בית המשפט, יוכל התובע להביא בפניו במסגרת חקירתו הנגדית – ואין מקום לאפשר לתובע להעלותן בדרך של הגשת חוות דעת נוספת של המומחה מטעמו.

דברים דומים יש לומר ביחס לס' 15.4 לתגובת התובע – שממנו עולה כי המומחה מטעמו עדכן את חוות דעתו לאור מסמכים נוספים שנמסרו לתובע. לגישתו של התובע, יתכן כי הפער בין ממצאי המומחה מטעם בית המשפט לבין אלה של המומחה מטעמו – נובע מכך שהמומחה מטעם בית המשפט לא קבל נתונים מלאים. גם ענין זה הוא ענין שיש לבררו במסגרת חקירתו הנגדית של המומחה מטעם בית המשפט, ולא על ידי הגשת חוות דעת נוספת מטעם המומחה של התובע.

בס' 15.5 לתגובה – מתייחס התובע לנתוני השכר שנמשכו בפועל, שלגישתו הם שונים מאלה שקבע המומחה מטעם בית המשפט כשכר ראוי. לגישתו, גם ענין זה טעון בדיקה על ידי המומחה מטעמו. ואולם – לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט לבחון את הנתונים, והוא מונה בהסכמת הצדדים, אין עוד מקום לבחינתם החוזרת על ידי המומחה מטעם התובע. כפי שהובהר לעיל, יכול המומחה מטעם התובע לסייע לב"כ התובע, ולכוון אותה ביחס לשאלות שיש לשאול במסגרת החקירה הנגדית של המומחה מטעם בית המשפט, אולם – אין מקום להגשת חוות דעת מטעמו.

בס' 15.3 (וגם בס' 15.6) טוען התובע, כי חוות הדעת של המומחה מטעמו נועדה גם כדי להתייחס לנושאים שהמומחה מטעם בית המשפט לא הוסמך להכריע בהם – הפרת חובת אמון של הנתבעים, תחרות של הנתבעת 2 בעסקי החברה, ניהול עסקים פרטיים על ידי הנתבעים וכד'.

אכן, ביחס לנושאים שהמומחה מטעם בית המשפט לא הוסמך לחוות את דעתו לגביהם, ניתן לכאורה להציג חוות דעת של מומחים מטעם הצדדים. אולם, אין זה ברור במה תועיל חוות דעת של רואה חשבון מטעם התובע בנושאים האמורים בתגובת התובע לבקשה. כך, הנושאים המצוינים בתגובה – שאלת התחרות של הנתבעת 2 בעסקי החברה או השאלה האם הנתבעים מנהלים עסקים פרטיים על חשבון זמנה של החברה – הם נושאים המערבים נושאים עובדתיים (שאינם בידיעתו המיוחדת של מומחה רואה חשבון – מה היו העסקים של הנתבעים וכד'); יחד עם נושאים משפטיים (מה היה מותר או אסור לנתבעים לעשות בהתאם למערכת ההסכמית בין הצדדים ובהתאם לדין). לכן, אני סבורה כי גם בשאלות אלה – אין צורך בהגשתה של חוות הדעת המשלימה.

לאור כל האמור לעיל – אינני מתירה את הגשתה של חוות הדעת המשלימה, ואני מורה אם כן על הוצאתה מתיק בית המשפט.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ב, 29 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.