ברוך נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 2.1.11 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו נהיגה בשכרות מכוח סירוב לבדיקת נשיפה.

המבקש טוען כי לא סרב לבדיקה, אלא ביצע אותה מיטב יכולתו, אלא שהוא נכשל בה מאחר והוא סובל ממחלת האסטמה והוא אף הוכר כנכה בשל כך. המבקש הציג מסמכים רפואיים.

הדין קובע כי בעת דיון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור.

מעיון בחומר שהוצג בפניי בשלב זה הגעתי למסקנה כי לא בוססה אשמתו של המבקש אף לא לכאורה, ולפיכך אני מקבל את הבקשה ומורה על השבת רשיונו של המבקש לידיו.

על פי רישום השוטר המבקש "לא הצליח לבצע את הבדיקה באופן הראוי" לא מאתי בחומר שהוגש כל ראייה לכך שהמבקש הכשיל את הבדיקה והמבקש הציג כאמור מסמכים המצביעים על בעייה רפואית שמנעה ממנו לכאורה לבצע נשפיה מלאה. השוטר שערך את הדוח מציין כי התייעץ עם הקצין, אולם זה לא הורה על עריכת בדיקת דם, אלא על זימון המבקש לשימוע. בשימוע הוצגו המסמכים הרפואיים, והקצין ציין זאת, אך החליט לפסול את המבקש מבלי להתייחס לחומר הראיות נגדו.

יצוין עוד כי לא הוצג בשלב זה בפניי פלט המכשיר המבסס את הטענה כי המבקש הכשיל את הבדיקה ובדיקת המאפיינים שנערכה למבקש נמצאה תקינה. ריח האלכוהול הקל שעלה ממנו הוסבר בשתיית כמות קטנה של בירה בסמוך למועד עצירתו בידי השוטרים, ואין בשלב זה כל ראייה אחרת.

דומה כי במקרה בו מציג אדם בפני השוטר מסמך רלוונטי המסביר לכאורה את הקושי במתן דגימת אוויר, מן הראוי להציע לאדם זה לעבור בדיקת דם, ולא הוצג בפני כל הסבר מדוע לא נעשה הדבר במקרה דנן.

אשר על כן, בהיעדר ראיות לכאורה בשלב זה, אינני רואה מקום להמשך הפסילה המנהלית מעבר לתקופה שכבר חלפה, ולפיכך תחזיר המשטרה למבקש את רשיונו שנשלל בעקבות דוח מס' 10201141438, לאלתר.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"א, 13 ינואר 2011.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: