אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברוך נ' חברת ארז רקורד סוכנות נופש

ברוך נ' חברת ארז רקורד סוכנות נופש

תאריך פרסום : 28/04/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
48794-12-10
28/04/2011
בפני השופט:
יעל בלכר

- נגד -
התובע:
אייל ברוך
הנתבע:
ארז רקורד סוכנות נופש
פסק-דין

פסק דין

תביעה כספית ע"ס 5,000 ₪ לפיצוי מוסכם בגין הפרת חוזה.

אבי התובע הוא בעלים של יחידת נופש בקלאב הוטל.

הנתבע הוא בעל סוכנות נופש ומתווך בעלי יחידות לנופשים.

בין האב לנתבע נחתם "הסכם שכירות" מיום 21/11/10, שלפיו בתמורה להענקת זכות הנופש לימים א - ה (5/12/10 – 9/12/10) יקבל האב (המשכיר) מהנתבע (השוכר), סך של 2,100 ש"ח.

הנתבע השכיר את יחידת הנופש לצד ג' ששהה ביחידה בתקופה הנ"ל.

במחצית השניה של השבוע, ימים ה – א, התארחו ביחידה התובע ובני משפחתו.

זהו סעיף 10 להסכם השכירות, שעומד בבסיס המחלוקת:

"א. השוכר מצהיר בזה שידוע לו כי פיצול הנופש בסוויטה יתבצע (שוכר ב' – מחוייב בכניסתו למלון) על פי סעיף 3. השוכר ישא בתשלום דמי הפיצול ועליו להעביר את הסכום לקבלה במלון"

ב. "השוכר מצהיר בזאת שידוע לו כי במידה ולא יקיים את התחייבותו (סעיף 10א) יחוייב בתשלום מלא של פיצול זכות הנופש. אני מאשר לארז רקורד לחייב את כרטיס האשראי הרשום בטופס ההזמנה (התחייבות) בעלות הפיצול במלואו על פי דרישת המלון".

להבהיר: שוכר ב' – הוא השוכר לתקופה השניה, שמיום ה' עד א' (סופשבוע).

לטענת התובע, לפי סעיף 10 הנ"ל, היה על הנתבע לשלם את דמי הפיצול. כשהגיעו התובע ומשפחתו, הסתבר להם, לתדהמתם, שצד ג' לא שילם את דמי הפיצול. החלו שיחות עם הקבלה, עם הנתבע ועם צד ג', שטען ששילם את הסכום לנתבע, ללא הועיל. בסופו של דבר, שילם התובע בעצמו את דמי הפיצול בסך של 290 ₪ ואז הסכימו לתת להם להתארח בחדר. חופשתם נפגמה מההמתנה ונגרמה להם עוגמת נפש סביב כל העניין.

הפיצוי שנתבע בגין הנ"ל הוא פיצוי מוסכם בסך של 5,000 ₪ שקבוע בסעיף 7 להסכם השכירות וחל במקרה של הפרת ההסכם מכל סיבה שהיא.

לטענת הנתבע, התובע אינו התובע הנכון, שכן ההסכם הוא עם האב. בנוסף, התובע ביקש שימצאו נופשים לסוויטה רק במחצית הראשונה של השבוע. את דמי הפיצול משלם הנופש במחצית השניה של השבוע, שהוא במקרה זה, התובע בעצמו. יתר על כן, מברור עם המלון, התובע קיבל את החדר בשעה 13:41 בעוד שלפי נוהל המלון השעה המקובלת היא 16:00.לפיכך, לא חל כל עיכוב בקבלת החדר. ההיפך הוא הנכון. עוד טוען הנתבע כי כל עמלתו בתיווך היא 345 ₪, הפער שבין התשלום שהתחייב לשלם לתובע ובין הסכום ששילם לו צד ג' (צורפו קבלות בגין תשלום צד ג') ולא ייתכן שהתחייב לשלם גם את הסכום של 290 ₪. בכל מקרה, התביעה נופחה למימדי ענק, כשבבסיס המחלוקת סך של 290 ₪ ויש לדחותה תוך חיוב התובע בהוצאות.

אני סבורה כי הדין עם הנתבע ולפיכך, אני דוחה את התביעה.

כפי שהתברר מעדויות הצדדים, הסכם שכירות זה, הוא למעשה הסכם שמצוי בדרך כלל בשימוש של הנתבע, שהוא כאמור, מתווך בין בעלי היחידות לנופשים, שאז הנתבע הוא "המשכיר" והנופש (צד ג') הוא "השוכר". התובע קיבל הסכם סטנדרטי זה מהנתבע, ערך בו שינויים בכתב יד, והעבירו לחתימת הנתבע. התוצאה היא, כפי שעולה גם מסעיף 10 להסכם שמצוטט לעיל, שיש חוסר התאמה בין הסעיפים ובתוך עצמם ואין התאמה של נוסח ההסכם לאופי ההסכמה בין הצדדים ולמטרת ההסכם. כך למשל, בכל הקשור לסעיף 10 שצוטט לעיל, בס"ק א' נאמר פעם אחת שדמי הפיצול ישולמו ע"י "שוכר ב'" (הוא התובע) ופעם אחת נאמר שישולמו ע"י "השוכר" (הוא הנתבע). ההוראה בס"ק ב, שמתירה לסוכנות הנופש של הנתבע לחייב את כרטיס האשראי של "השוכר", אינה רלבנטית כלל שעה שבהסכם שנחתם, הנתבע עצמו הוא "השוכר". אילו רצו להתאים את ההוראה למצב של התחייבות הנתבע בתשלום דמי הפיצול, צריך היה להקנות לאבי התובע זכות לנכות את הסכום מכרטיס האשראי של הנתבע.

לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש לבית המשפט ובשים לב לכלל נסיבות העניין, אני סבורה כי פרשנות הנתבע להסכם, דהיינו: שחובת תשלום דמי הפיצול היא על השוכר השני (שוכר ב'), שהוא במקרה זה, התובע בעצמו - סבירה יותר ומתיישבת יותר עם התכלית הכלכלית של ההסכם.

אציין כי התובע הסכים בדיון, לאור הקבלות שהציג הנתבע בכתב ההגנה, כי צד ג' לא שילם לנתבע את דמי הפיצול.

עולה בברור גם מהקבלות שהציג הנתבע, כי עמלתו של הנתבע היא בסך הכל, 345 ₪ בגין התיווך.

אוסיף ואציין עוד, כי גם אילו מצאתי שהפר הנתבע את ההסכם, לא היה מקום לפסוק לתובע את הפיצוי המוסכם שתבע, בסך של 5,000 ₪ בגין ההפרה הנטענת. הפיצוי המוסכם בהסכם הינו בלתי סביר לחלוטין ביחס להפרה. אין מדובר בהפרה יסודית, כגון: למשל, שלא הועבר הסך של 2,100 ₪ בעבור השימוש ביחידת הנופש. לא היה מקום לתבוע פיצוי בסכומים אלה, כשעל הכף מחלוקת ביחס לתשלום סך של 290 ₪, דמי הפיצול. אם עוגמת הנפש לתובע ומשפחתו בגין העיכוב, ההמתנה וההתעסקות בדבר הייתה כה גדולה (העיכוב כשלעצמו הוכחש כאמור ע"י הנתבע לאור הבירור שערך עם המלון, ולא הוכח ע"י התובע) - צריך היה התובע, בתוקף חובתו להקטין את נזקו, לשלם את הסכום של 290 ₪, הזניח ביחס לעוגמת הנפש הנטענת, ולהותיר את המחלוקת להתדיינות לאחר מכן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ