אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברוך לוי נ' מינהל מקרקעי ואח'

ברוך לוי נ' מינהל מקרקעי ואח'

תאריך פרסום : 08/03/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2606-07
04/03/2010
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
ברוך לוי ע"י ב"כ עו"ד גלזר
הנתבע:
1. מינהל מקרקעי ישראל
2. בית עוזיאל מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
3. אביזמ ל דוד
4. הועדה המקומית לתכנון ולבניה גזר
5. רשם המקרקעין
6. המרכז למיפוי
7. מזל לוי

החלטה

נתבעים 1 . מינהל מקרקעי ישראל ע"י ב"כ עו"ד ברנע (פמת"א) 2 . בית עוזיאל מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שרם 3 . אביזמ ל דוד 4.אביזמל עדינה ע"י ב"כ עו"ד סטרנס 5 . הועדה המקומית לתכנון ולבניה גזר ע"י ב"כ עו"ד רוזנטל 6 . רשם המקרקעין 7 . המרכז למיפוי 8 . מזל לוי

החלטה

בפניי בקשתה של הנתבעת 2, בית עוזיאל מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "המבקשת" או "המושב" או "האגודה") לעיכוב הליכים ולהעברתם לבוררות, זאת בהתאם להוראת סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"). המבקשת עותרת להחיל את עקרון עיכוב ההליכים הן עליה והן על הנתבעים 3, 4 ו-8 (דוד אביזמל, עדינה אביזמל ומזל לוי, בהתאמה).

התובענה בתיק זה הוגשה בידי ברוך לוי (להלן: "התובע") וכוונה כלפי מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"), המושב, בני הזוג אביזמל והוועדה המקומית לתכנון ובניה – גזר (להלן: "הוועדה המקומית"). שלושה נתבעים נוספים – רשם המקרקעין, המרכז למיפוי ישראל ומזל לוי – סווגו על ידי התובע בכתב התביעה כ"נתבעים פורמליים". הסכסוך העיקרי נעוץ במחלוקת בנוגע למיקומו של הגבול בין משק התובע למשקם של אביזמל (וכפועל יוצא מכך – גודל השטחים שבכל נחלה).

ישיבת קדם משפט ראשונה התקיימה בפניי (ב"כובעי" הקודם כרשם) ביום 11.10.09, ובמהלכה בוטל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה כנגד בני הזוג אביזמל וניתנה להם האפשרות להגיש כתב הגנה. עוד הוריתי על הגשת בקשה נפרדת בכתב לעניין עיכוב ההליכים לפי חוק הבוררות (עניין המצוי בסמכות שופט; לאחר מינויי כשופט הוחזר התיק להחלטתי בעניין זה).

אעיר, כי הואיל ומדובר בתביעה במקרקעין, והואיל ואלו אינם מצויים במחוז תל אביב, דומה כי הסמכות המקומית (לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי) מסורה בידי בית המשפט המחוזי במחוז המרכז (התובענה הוגשה לאחר הקמתו). חרף זאת, ראיתי לנכון שלא לעכב את מתן ההחלטה בבקשה לעיכוב ההליכים.

בבקשתו טוען המושב כי הן התובע, הן בני הזוג אביזמל והן הגב' לוי הם חברי המושב (כלומר חברים באגודה השיתופית); עילת התביעה היא בעניין מיקום הגבול בין שתי חלקות א', אשר מהוות חלק ממשבצת האגודה; הסעד המבוקש בתביעה הוא תיקון גבולות בין חלקות של חברי האגודה; על פי הוראות תקנון האגודה, סכסוך כזה אמור להתברר על פי מנגנון הבוררות הקבוע בתקנון האגודה (להלן: "התקנון"). המבקשת מפנה לסעיף 1 בחלק ו' של התקנון, שלפיו: "כל סכסוך בגלל עיסקי האגודה אשר יתגלע בין חברים או חברים לשעבר או בין חברים כאלה... ובין האגודה מצד שני, ימסרו למשפט בוררים שכל צד בורר לו אחד, ושניהם בוררים להם שלישי מכריע. באם לא יגיעו לכלל דיעה בנוגע לשלישי המכריע, ימונה ע"י הוועד של הפועל המזרחי, בתנאי שהתובע רשאי לפי שיקול דעתו לפנות לבית המשפט או לרשם האגודות השיתופיות... ולתבוע כספים המגיעים לו... סכסוכים הנוגעים לפירוש התקנות הללו יימסרו להכרעת משפט בוררים כנזכר לעיל...".

המבקשת מציינת בבקשתה כי בהתאם להוראת התקנון הגיש כאן התובע כתב תביעה ובקשה למינוי בורר, באמצעות מזכ"ל איגוד המושבים של הפועל המזרחי, אשר פנה לרשם האגודות השיתופיות, וביקש ממנו למנות בורר לשם בירור הסכסוך. רשם האגודות השיתופיות מינה את כב' הבורר, עו"ד עופר נועם (להלן: "הבורר").

במסגרת הבוררות התקיימו שני דיונים והוגשו חוות דעת מומחים אלא, שלטענת המבקשת, הואיל והתובע חשש ככל הנראה מהחלטות הבורר, הודיע על מחיקת התביעה שהוגשה לבוררות והחליט לצרף צדדים נוספים, לא רלבנטיים, על מנת שיוכל להגיש את התביעה לבית המשפט, בטענה שסעיף הבוררות בתקנון לא חל עליהם. המבקשת טוענת אפוא כי צרופם של המינהל, הוועדה המקומית, רשם המקרקעין והמרכז למיפוי ישראל הוא מלאכותי, ונועד להתחמק מחובת ניהול הבוררות. לדבריה, גופים אלו אינם נוגעים למחלוקת והם "אדישים" לתוצאה.

ייאמר מיד – הנתבעים 6, 7 ו- 8 (רשם המקרקעין, המרכז למיפוי ישראל ומזל לוי) סווגו על ידי התובע כ"נתבעים פורמליים"; אינני מכיר מושג כזה בתקנות סדר הדין; לכאורה יש מקום למוחקם; בכל מקרה, גם לשיטת התובע, ה"פורמליות" מלמדת על כך שאין להם נגיעה של ממש לסכסוך.

המינהל, רשם המקרקעין והמרכז למיפוי ישראל השיבו לבקשה, באמצעות הפרקליטות, וטענו כי רשויות המדינה וגופים ממשלתיים אינם נוטלים, ככלל, חלק בהליכי בוררות; המינהל והמרכז למיפוי ישראל הגישו כתב הגנה מפורט, שבו פירטו את התנגדותם לתביעה, שכן התכנית לצורכי רישום תואמת את התכנית המפורטת; הפרקליטות מוסיפה וטוענת כי כל פסק בורר לא יחייב את המדינה וממילא יהיה צורך לנהל הליך נפרד בעניינה. לפיכך מתנגדת המדינה להעברת הסכסוך לבוררות.

הוועדה המקומית, מתנגדת אף היא לבקשה. לטענתה מהות התביעה היא כזו, שבלתי אפשרי לפצל את הדיון בה לכמה מישורים; טענות התובע בתביעתו מצויות הן במישור הקנייני והן בתחום המדידה בכל הקשור לאישור התצ"ר (התכנית לצרכי רישום); מן הדין כי טענות אלו יבוררו במעמד מרבית הנתבעים, במסגרת בית המשפט.

התובע עצמו הגיש תשובה מפורטת לבקשה. הוא מבקש, כמובן, לדחותה. התובע אינו חולק מטבע הדברים על העובדה, שלפיה נקט תחילה בהליך בוררות, אך מדגיש כי לאחר דיון מקדמי אחד בלבד הודיע על הפסקת ההליך, זאת על מנת שתוצאותיו יחייבו גם את המינהל, הוועדה המקומית והגב' לוי. לגרסת התובע, אין המדובר אך בסכסוך גבולות בין שני שכנים במושב, אלא בסכסוך גבולות הקשור קשר ישיר לביצוע התצ"ר במושב, תצ"ר שבעקבותיה שונה הגבול בין משקו של התובע למשקם של אביזמל, תצ"ר שהנתבעים הנוספים היו קשורים קשר ישיר לביצועה.

התובע מפנה גם לתשובות שהוגשו מטעם הפרקליטות ומטעם הוועדה המקומית, כמפורט לעיל. לדבריו, נוצר מצב שבו עלול להתקבל פסק בוררות, אשר לא יחייב חלק מהצדדים הרלבנטיים.

אפשרתי למבקשת להגיש תשובה לכל התשובות האמורות, שהוגשו מאת המשיבים. המבקשת שבה וחוזרת על טענותיה.

הדיון בחלק מטענות הצדדים מיותר, מאחר ואין מחלוקת כי הסכסוך "המקורי" היה ראוי לו שיתברר בהליך של בוררות, שכן התובע עצמו סבר כך ואף נקט בהליך כזה.

העניין היחיד הדורש הכרעה כעת הוא נושא צירופם של צדדים נוספים ומשמעותו של צירוף זה.

בית המשפט העליון נדרש לסוגיית צירופם של צדדים נוספים ופיצול אפשרי של הדיון בסכסוך ברע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט קורפוריישן נ' ברקי פטה המפריס (ישראל) בע"מ, פ"ד מח(1) 397 (1993) (להלן: "עניין אלרינה")). נקבע, בדעת רוב, כי על בית המשפט לבחון קיומם של שני תנאים: הראשון, האם צירופו של נתבע, שאינו צד להסכם הבוררות, הוא צירוף כן, כלומר לא כזה שנעשה על מנת לאפשר לתובע להתחמק מהסכם הבוררות. השני, האם ניהול ההליכים כמקשה אחת וללא פיצול מהווה תנאי לכך שהתובע יוכל לזכות בסעד אפקטיבי ("מבחן דו שלבי").

במקרה שבו התשובה לשתי השאלות הללו היא חיובית, הרי שמתקיים טעם מיוחד שלא להורות על עיכוב ההליכים, זאת לפי הוראת סעיף 5(ג) לחוק הבוררות.

ברע"א 3873/09 בכר נ' מושב מצליח (2009) נקבע כי: "אותו מבחן דו-שלבי צריך לשמש גם בענייננו ומכוחו יש להכריע בשאלה האם מן הראוי להורות כי הסכסוך בין הצדדים להסכם בוררות יידון בבוררות או האם יש לקבוע כי בית המשפט הוא שידון בסכסוך, נוכח הצורך, לכאורה, לצרף צד נוסף להליך.

בין יתר השיקולים שינחו את בית המשפט בבואו להשיב על שאלה זו ניתן למנות את השיקולים שלהלן: מצד אחד, האפשרות כי הליך הבוררות לא ימצה את בירור המחלוקת בין הצדדים, אלא יידרשו דיונים נוספים בערכאות שיפוט רגילות, עשויה לשמש, במקרים מתאימים, עילה שלא לקיים את הליך הבוררות. מצד שני, מקום שקיום הליכים שיפוטיים נוספים כאמור אינו ברור מאליו, וכאשר מערכת היחסים בין הצדדים לבוררות עומדת לעצמה, ואינה מושפעת בהכרח מהליכים נוספים בין צדדים נוספים, לא קמה עילה לסכל את הליך הבוררות ואין הצדקה להוליך את הצדדים להסכם הבוררות להליך שיפוטי ארוך ומסורבל, תוך סיכול כוונתם המקורית לפנות להליך של בוררות..." (פיסקה 10 לפסק הדין).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ