ברוורמן נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.זהו ערעור כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים (להלן:"הוועדה") לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן:"החוק"), אשר בהחלטתה מיום 14/11/12, קבעה נכות משוקללת של 39%.

2.רקע:

המערערת, ילידת 1943, נשואה ואמא לארבעה ילדים, הוכרה כנפגעת, לפי חוק הגזזת.

ביום 6/8/12 הוענקו למערערת 68% נכות על ידי הועדה רפואית.

בגין החלטה זו, הגישה המערערת ערר וביום 14/11/12, דנה הוועדה בעניינה והגדילה לה את אחוזי הנכות ל - 39%, לפי הפירוט הבא:

א.5% בגין התקרחות לפי סעיף ליקוי 77.

ב.10% בגין הפרעה בפעילות בלוטת התריס לפי סעיף ליקוי 3(ב) .

ג.10% בגין הצלקת בבסיס הצוואר, לפי סעיף 75(2)ב.

ד.20% בגין המצב הנפשי לפי סעיף ליקוי 34(ב)3.

3.מהלך הדיון

המשיבה הגישה כתב תשובה ולבקשת המערערת, התקיים ביום 30/6/13, דיון בערעור.

במהלך הדיון הבהירו הצדדים טענותיהם וכן ענו לשאלות שהפנה אליהם בית הדין.

בסיום הדיון ניתנה המלצה, על ידי בית הדין ולצדדים ניתנה שהות להביע עמדתם ביחס אליה.

בהמשך ולאחר שהמערערת לא הסתפקה בהמלצת בית הדין, ניתנה לצדדים הזדמנות לסכם טענותיהם והם עשו זאת - המערערת ביום 22/7/13 והמשיבה ביום 8/8/13.

4.להלן, בתמצית, טענות ב"כ המערערת:

א.טעתה הוועדה עת קבעה למערערת רק 20% נכות, בתחום הנפשי וזאת תוך שהיא מתעלמת מחלק מהממצאים שקבע ד"ר זיו, ממצאים אשר לשיטתו מצדיקים קביעה של 30% לפי סעיף 34ד'.

ב.טעתה הוועדה עת לא בדקה אפשרות התאמה לסעיף 34א (4).

ג.טעתה הוועדה עת החליטה להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו למערערת בשל התקרחות דלקתית ולהעמידם על 5% וזאת תוך התעלמות מממצאי הוועדה מדרג ראשון, אשר מצאה:"שיער יבש.." וחוו"ד של ד"ר בן שטרית אשר קבע 10% לפי סעיף 77, וכן טעתה משלא התייחסה לצילום שצורף לחוות הדעת, הנ"ל.

ד.טעתה הוועדה משלא הזהירה את המערערת על כוונתה להפחית את אחוזי הנכות שהוענקו לה בגין התקרחות דלקתית.