ברהום ואח' נ' בן חמו ואח'

החלטה

בפניי בקשה להעברת התביעה לבית משפט השלום.

מדובר בתביעה בגין הפרת הסכם שכירות. התובע מלין על מצב הדירה. בנוסף נטען ע"י התובע שנגרם נזק לבריאות אשתו עקב מצב הדירה. התובע מצרף תעודה רפואי בתמיכת טענתו.

במקביל התנהל הליך בהוצאה לפועל בבקשת הנתבע לביצוע שטר. מבלי להיכנס לנסיבות ההליך בהוצאה לפועל, עולה שתבעה עותר לסעדים הקשורים לביצוע השטר.

מאז הגשת הבקשה עולה שהנתבע הגיש תביעה שכנגד. טרם הוגש כתב הגנה.

התובע מתנגד לבקשת הנתבע להעברת התיק לבית משפט השלום בשתי טענות:

א. אין לתובע יכולת כלכלית לשכור שרות עו"ד.

ב. יותר נוח לדון בתביעתו מאחר ובית המשפט לא כבול לסדרי דין או פקודת הראיות.

בבקשה להעברת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות בהתאם לסעיף 60 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 קובע:

בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה ....... ולהעבירן לבית משפט השלום , אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, .......

יכולת כלכלית של התובע לשכור שירותיו של עו"ד אינה שיקול בין השיקולים להעברת תיק לבית משפט השלום.

כמו כן הגמישות בסדרי דין ודיני ראיות אינן שיקולים להעברת תיק לדיון בבית השלום.

השיקול הינו התאמת התיק להליך המזורז וקצר בתביעות קטנות. במקרה דנן יש שאלות לגבי מצב הדירה. התובע מציין קיום עדים נוספים (אין להסתפק בעדות שמיעה). יתכן שיש מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר יבדוק המושכר.

שאלת מצב בריאות אשת התובע מחייב חוות דעת מומחה אשר יקבע אם קיים קשר סיבתי בין מצב המושכר והפגיעה בבריאות אשת התובע. כמו כן קביעת גובה הנזק קשור לחוות דעת מומחה. אין להסתפק בתעודה רפואית מאחר וזכות הנתבע לחקור הרופא.

שאלת ביצוע השטר הינה שאלה מורכבת המחייב דיון בדומה לדיון בביצוע השטר עצמו.

מאז הגשת התביעה הוגש תביעה שכנגד, דבר המסרבל ההליכים.

אין ההליך מתאים לדיון קצר של 15-20 דקות כנהוג בתביעות קטנות.

אשר על כן הנני מורה על העברת ההליך לדיון בבית משפט השלום. כל צד רשאי להגיש כתבי טענות אשר תואמים תקנות סדר דין האזרחי התשמ"ד – 1984 עד 1.3.12.

על התובע להגיש כתב הגנה לכתב תביע שכנגד בהתאם לתקנות.

המזכירות תודיע לצדדים על מועד דיון קדם משפט.