ברהה ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 18.1.13 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, היה ברכבו בחנית מקום מגוריו יחד עם שתי בנותיו בנות הארבע וחמש. בעת שהרכב היה דומם, שמע התובע לפתע פגיעה חזקה ברכב והבחין שהנתבעת 2 בניסיון להחנות את רכבה לפני רכבו, פגעה ברכבו. הנתבעת 2 כנראה מתוך לחץ נסעה לאחור והמשיכה לגרד את רכבו, תוך שהתובע צופר לה ומסמן לה בידו שתעצור. בשלב זה, הניע את רכבו ונסע לאחור, על מנת שלא לגרום נזקים נוספים לרכב ועלה על שפת המדרכה על מנת לחלץ הרכבים ללא פגיעות נוספות.

3. הנתבעת 2 שהגישה כתב תביעה שכנגד, טענה כי נסעה ישר במהירות איטית, כשלפתע הגיח רכב התובע במהירות מהחניה ופגע ברכב הנתבעת 2 שלא היה באפשרותה למנוע את התאונה.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה רכבו חנה מקביל למדרכה והוא סיים לחגור את שתי בנותיו ונכנס לרכב. בעת שהכניס את המפתח לסוויץ, ובעוד רכבו עומד עדיין בעצירה מלאה, הבחין ברכב הנתבעת 2 חולף על פני רכבו ושורט אותו בדרכו להיכנס למקום החניה שהיה לפני רכב התובע. לאחר מכן, החלה הנתבעת 2 כנראה מבהלה לנסוע לאחור. התובע צפר וסימן לה בידו לעצור. בשלב זה, על מנת שהנתבעת 2 לא תפגע ברכבו, הניע את רכבו, נסע לאחור, עלה על המדרכה והחנה את רכבו. בחקירתו הנגדית הודה התובע כי חנה באדום לבן באזור האסור לחניה.

6. הנתבעת 2 גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי נסעה ישר מביתה לבית הספר וכי בעודה נוסעת ישר בכביש, יצא התובע מחניה ופגע ברכבה בחלקו הקדמי. הנתבעת 2 הכחישה כי ביקשה לחנות במקום. הנתבעת 2 טענה כי העד מוכר לה היכרות חלקית בלבד מהשכונה. הנתבעת 2 הודתה כי פנתה לשמאי רק כחצי שנה לאחר התאונה וזאת מהטעם שלא היה בידיה כסף לשלם בעבור התיקונים.

עד מטעם הנתבעת 2, העיד שעבר במקום והבחין בנתבעת 2 נוסעת ישר וברכב התובע יוצא מחניה ופוגע ברכבה. העד טען כי ראה שהנתבעת 2 נסערת, ניגש אליה לאחר התאונה והציע להעיד. העד הכחיש שמכיר הוא את הנתבעת ורק לאחר חקירה הודה שקיימת ביניהם הכרות שטחית מהשכונה.

7. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על מי מהצדדים.

כידוע, המוציא מחברו עליו נטל הראיה. קרי, הנטל מוטל על התובע בתביעתו ועל הנתבעת 2 בתביעתה שכנגד.

בענייננו, לא מצאתי מקום להעדיף גרסה אחת על פני רעותה ונותר בליבי ספק בדבר מהימנותו של העד מטעם הנתבעת.

לפיכך, במצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובע בתביעתו או הנתבעת 2 בתביעתה שכנגד, הטו את כף המאזניים לטובתם ומשלא עמדו בנטל, דין התביעה והתביעה שכנגד - להידחות.

8. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות הן את התביעה והן את התביעה שכנגד.

סוף דבר:

9. התביעה והתביעה שכנגד – נדחות.

בהתחשב בנסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ל' כסלו תשע"ד, 03 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.