ברגמן ואח' נ' קנפלר ואח'

החלטה

בפני בקשה להורות על עיכוב יציאתו של המשיב מס' 1 מן הארץ. בקשה זו הוגשה אגב הליכי בזיון בית משפט שהמבקשים עותרים לנקוט בהם ושהדיון בבקשתם קבוע למחר.

לטענת המבקשים בעת שפנו להמציא למשיב מס' 1 הזמנה לדיון נמסר להם מפיה של אשתו שנסע לחו"ל. הם חושדים כי המידע מטעה ולכן מבקשים לעכב את יציאתו.

לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב היציאה וכן בבקשה לנקיטת הליכי בזיון בית משפט לא מצאתי עילה לעכב את יציאת המשיב מס' 1 מן הארץ. המבקשים בחרו להגיש את הבקשה לפני מספר ימים למרות שהקשיים שעליהם היא נסמכת נמשכים מזה שבועות. המצאת הבקשה, שהוגשה ביום 25.8.13 נעשתה רק אתמול. במצב דברים זה אין ולא הייתה כל מניעה כי המשיב מס' 1 יעזוב את הארץ או ייסע ממנה לפי בחירתו ואין מקום להטיל כל מגבלה על חירותו אם לא עשה כן.

אמנם תנאי לדיון לפי פקודת בזיון בית המשפט הוא השתתפותו של המשיב בדיון ובהיעדרו לא ניתן לתת את הסעד האמור (ר' סעיף 6 (2) לפקודת בזיון בית המשפט) אך מכאן ועד עיכוב היציאה המרחק רב. באיזון המתחייב בין זכותו של המשיב לחופש תנועה לבין רצונם של המבקשים לקבלת סעד לפי פקודת בזיון בית המשפט הרי שבהינתן הנסיבות של תיק זה לא מצאתי מקום למתן סעד כזה.

כל זאת עוד מבלי להידרש לשאלה האם ההליך של בקשה לבזיון בית משפט מתאים וממילא ככל שהוא מתאים הרי שניתן יהיה לנקוט בו אך ורק כלפי מי שפסק הדין ניתן כנגדו ולא כלפי "חבורה".

מתוך הבקשה עולה כי המבקשים סבורים כי הם יוכלו לקבל סעד לפי פקודת בזיון בית המשפט כלפי קבוצה שלמה וספק אם כך פני הדברים. הסעד לפי פקודת בזיון בית המשפט נושא מאפיינים פליליים והוא סעד ממוקד שניתן להפנותו כלפי אדם מוגדר, שהוזמן כדין ובהתאם להוראות הפקודה לדיון והתייצב.

לסיכום, הבקשה להורות על עיכוב יציאתו של המשיב מס' 1 מן הארץ - נדחית.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ג, 02 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.