בראשי נ' ובניו בע"מ ואח'

פסק דין

1.עניינה של תביעת התובע פיצויים בשל נזקים לרכבו בגין תאונה מיום 30.09.09.

2.התובע טען בכתב התביעה כי נסע בכביש מודיעין-מכבים בעת שמשאית עם נגרר, שבבעלות הנתבעת 1 (להלן "המשאית"), נסעה בסמוך אליו ופגעה בכבל חשמל, דבר שגרם לנפילת עמוד רמזור על מכוניתו של התובע. (סעיף 1 לכתב התביעה).

3.הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי עת נסעה המשאית בצומת החשמונאים במודיעין, המשאית פגעה בכבל חשמל. עגלת המשא של המשאית הגיעה לגובה של 4.2 מטר, גרמה להימשכות של כבל עילי באמצע הצומת ולהיעקרות הרמזור ממקומו. הנתבעים טענו כי לפני הצומת לא הוצב שלט המורה על הגבלת גובה ולכן אין מקום לייחס רשלנות לנתבעים. (סעיפים 2 ו-5 לכתב ההגנה).

4.התובע העיד בעת הדיון כי המשאית אשר נסעה במסלול נגדי למסלול הנסיעה שלו, חלפה מתחת לכבל, משכה וקרעה כבל ארעי של רמזור זמני ועקב כך עמוד שהיה מוצב באי התנועה נפל על רכבו. לדברי התובע נפלו על הרכב גם כבלים.

5.הנתבע 2 הודה כי נסע במסלול הנסיעה הנגדי לנתיב נסיעתו של התובע, כן הודה כי המשאית בה נהג פגעה בכבל של רמזור ועקב כך נפל עמוד אך לגרסתו של נתבע 2, העמוד אשר המשאית בה נהג גרמה לנפילתו, איננו העמוד אשר נפל על רכב התובע. לדברי נתבע 2, עמוד זה נפל על המדרכה מימין לכוון נסיעתו ולא על הכביש. נתבע 2 טען כי מקום נפילתו של עמוד זה נראה בתמונה 1 במוצג נ/1.

6.לדברי הנתבע 2, לאחר שהעמוד נפל, עצר את המשאית ועמד בצד. אחרי חמש דקות חלפה משאית אחרת (להלן: "המשאית האחרת"), אשר נסעה לפני רכב התובע בנתיב נסיעת רכב התובע, משכה כבל שהיה מוטל על הרצפה ומשיכת כבל זה גרמה לנפילת עמוד אחר שעמד באי התנועה וזה העמוד אשר נחת על רכב התובע. ר' תמונה 2 במוצג נ/2.

7.לתובע ולנתבע 2, איפוא, גרסאות שונות לאירוע שאינן מתיישבות זו עם זו.

8.התובע טען כי הנתבעים מסרו בהזדמנויות שונות גרסאות סותרות. לטענתו זו של התובע יש אחיזה בכתבי הטענות. במכתב ב"כ נתבעת 1 מיום 21.06.10 אשר צורף לכתב התביעה, נטען כי המשאית התחככה בכבלים אך לא גרמה לנפילת עמוד. יחד עם זאת, בסעיף 5 למכתב נטענה גרסה דומה לגרסת הנתבע 2 בדיון, לפיה לאחר כ- 30 דקות משאית אחרת גררה כבל וגרמה לעקירת עמוד זמני שהיה מחובר לו, עמוד זה נפל על הכביש לכיוון נסיעת רכב התובע ולאחר מספר שניות פגע ברכב התובע. בנוסף לאמור, בכתב ההגנה הנתבעים לא טענו כי העמוד אשר נעקר ממקומו בשל המשאית, לא היה העמוד אשר צנח על רכב התובע.

9.אינני סבורה כי יש בסתירות כאמור לעיל כדי לקבוע כי עדות נתבע 2 אינה מהימנה. ראשית, הגרסאות במכתב ב"כ הנתבעת 1 ובכתב ההגנה נמסרו ע"י ב"כ נתבעת 1 ונתבעת 1 ולא ישירות מנתבע 2. שנית, התובע הגיש את הודעת נתבע 2 מיום 21.12.09 אשר נמסרה על ידו במשטרת ישראל (מוצג ת/2). בהודעה זו נמסרה על ידי נתבע 2 גרסה דומה לזו שמסר בבית המשפט. בין עדותו בבית המשפט לבין הודעתו במשטרה קיימת סתירה אחת הנוגעת למועד הגעתה של המשאית השנייה. בעדותו טען כי המשאית האחרת הגיעה למקום לאחר כ- 5 דקות ובהודעתו במשטרה טען כי היא הגיעה לאחר כחצי שעה. לאור חלוף הזמן ממועד מתן ההודעה במשטרה למועד מתן העדות בבית המשפט, אינני סבורה כי די בסתירה זו לבדה כדי להסיק כי גרסת נתבע 2 אינה מהימנה.

10.בנוסף לאמור, התובע מסר כי הוא אינו יכול לשלול את טענת הנתבע 2 כי בנתיב נסיעתו, לפני רכבו, נסעה משאית אחרת אם לאו. (ר' עמוד 6 לפרוטוקול שורות 18-19).

11.לאור האמור, טענת התובע כי המשאית גרמה לנפילת העמוד על רכבו, לא הוכחה.

12.גם אם גרסת התובע הייתה מתקבלת, גם אז לא ניתן לקבל את התביעה משום שלא הוכח כי נפילת העמוד אירעה בשל רשלנותו של נתבע 2. התובע לא טען וממילא לא הוכיח כי בשל גובהה, המשאית נסעה שלא כדין בכביש האמור או שהיא נסעה בכביש זה בניגוד לתמרור אשר מגביל את גובה כלי הרכב המותרים בנסיעה בכביש זה וכי המשאית חרגה מהגובה המותר. כך שגם אם המשאית משכה כבל עילי, נפילת העמוד לא הייתה באשמו של נתבע 2 ויתכן שהאשמה רובצת לפתחם של גורמים אחרים אשר לא הציבו שילוט מתאים או לא הציבו את הכבלים בגובה המתאים. העמודים והרמזור במקום היו ארעיים, מהתמונות נ/1-נ/3, אשר צולמו ביום התאונה, ניתן לראות כי במקום נפלו לפחות ארבעה עמודים שונים וכבלים פזורים על הכביש. ר' לעניין זה עדות התובע, עמוד 3 לפרוטוקול שורה 19 והתמונות 1, 3 ו-4 במוצג נ/1.

13.אשר על האמור התביעה נדחית.

14.בנסיבות אינני עושה צו להוצאות.

15.בקשה לרשות ערעור תוך 15 ימים.

המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין.

לאחר סריקת המוצגים המזכירות תשלח את המוצגים ת/1, ת/2, ת/3 ות/4 המקוריים לתובע ואת המוצגים נ/1-נ/3 המקוריים לנתבעת 3.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"א, 06 יולי 2011, בהעדר הצדדים.