בקשת אם להעתיק מקום מגוריה עם קטינות

תביעה להעתקת מקום מגורים מהעיר טירת הכרמל לעיר עכו.

1. הצדדים, בני זוג יהודים, נישאו זל"ז ביום 6.1.10 ולהם שתי בנות משותפות. נ', ילידת 5.12  וי', יליד 4.15 .

2. הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת, בטירת הכרמל בדירה שבבעלות הורי הנתבע. עד לעת האחרונה לא נדרשו הצדדים לשלם שכר דירה.

3. משפחתו המורחבת של הנתבע מתגוררת בטירת הכרמל. משפחתה המורחבת של האישה מתגוררת בXXX, למעט אחותה, המתגוררת בעיר עכו.

4. התובעת עובדת בעיר יוקנעם והנתבע עובד בצ'ק פוסט למעט יום אחד בשבוע, בו הוא נוסע לראש העין.

5. התובעת מבקשת להעתיק את מקום מגוריה ומקום מגורי הקטינות לעיר עכו. הנתבע מסרב.

6. התובעת הגישה תביעה למזונות הקטינות, תביעה למשמורת והסדרי ראייה וכן את התביעה דנן. הנתבע הגיש תביעה למשמורת משותפת על הקטינות. עובר להגשת התביעות הגישה התובעת בקשה ליישוב סכסוך.

7. בתביעה דנן, שכותרתה "בקשה לקבלת אישור שיפוטי להעתקת מקום מגורים", עתרה התובעת להתיר לה ולקטינות להעתיק את מקום מגוריהן מהעיר טירת הכרמל לעיר עכו. נטען כי עובר להגשת התביעה פנתה התובעת לנתבע על מנת להגיע עמו להבנות. כן נטען כי במסגרת הידברות בין הצדדים נערכה טיוטת הסכם במסגרתה ניתנה הסכמת הנתבע למעבר המגורים המבוקש. נכתב כי אין ולא היה בכוונת התובעת לנקוט פעולה חד צדדית וכי היא מבקשת לשקם את חייה ולצאת לדרך חדשה. כן נטען כי המעבר נועד לשפר את מצבה הכלכלי של התובעת ובתוך כך, את רווחת הקטינות. התובעת טענה כי הטבת המס בעיר עכו מסתכמת בסך של כ-1,170 ₪ לחודש ועלויות המחייה בעיר עכו, בהשוואה לעיר טירת הכרמל, זולות יותר. התובעת טענה כי המדובר בטווח מרחק קצר ובנסיעה שאינה עולה על 30 דקות לכל היותר וביכולתו הכלכלית והפיזית של הנתבע להסתדר עם המעבר. התובעת הפנתה לפסיקות שונות של בית המשפט לענייני משפחה ולמקרים בהם נכתב כי יש להקל על המעבר במקרים המתאימים וכמובן לכך, שאבן הבוחן היא כי יש להגשים באופן המרבי את האינטרס של הקטינים וטובתם.

8. הנתבע, בכתב הגנתו, הכחיש את כל טענות התובעת. נטען כי קודם להחלטה בעניין מקום המגורים, יש להכריע בתביעות המשמורת. נטען כי התובעת בעתירה מבקשת לנתק את הקטינות מסביבת חייהן הטבעית, ממשפחתן ומחבריהן. כמו כן, נטען כי הנתבע הוא ההורה הדומיננטי, כי הוא היה, במהלך החיים המשותפים וגם כיום, זמין לקטינות ביום-יום יותר מהתובעת ועל כן מספק את צרכיהן של הקטינות בעוד התובעת עסוקה בפיתוח הקריירה האישית שלה. נטען כי טובת הקטינות היא להמשיך ולהתגורר בעיר טירת הכרמל, אגב מתן משמורת לאב וכי במסגרת הליך הגישור שניהלו הצדדים עובר להגשת התביעות, נמסר לו על ידי המגשרת כי על פי דין, זכותה של התובעת היא להעתיק את מקום מגוריה יחד עם הקטינות ולכן במסגרת הגישור נתן לכך הסכמתו. כן נטען כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב ובניסיון להרחיק את הנתבע מהקטינות מבלי שהתובעת רואה את טובתן אלא אך ורק את גחמותיה האישיות, ושיפור תנאי שכרה בשל הטבת המס לה תהיה זכאית באם תתגורר בעיר עכו. הנתבע הדגיש כי הוא מעורב בחיי הקטינות, פנוי יותר לצרכיהן וטען שזמן הנסיעה לעיר עכו הוא כ-45 דקות, מה שיגרום לבזבוז זמן ניכר בנסיעות. כן נכתב כי התובעת עובדת ביוקנעם, מה שמעיד כי המעבר לעיר עכו הוא גחמה בלבד שתרחיקו מבנותיו מבלי שיהיה לידן הורה זמין עבורן.