אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשת אם להעברת בנה הקטין ממשפחת האומנה בה הוא שוהה כיום לידי דודתו

בקשת אם להעברת בנה הקטין ממשפחת האומנה בה הוא שוהה כיום לידי דודתו

תאריך פרסום : 01/09/2013 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
4486-13
27/08/2013
בפני השופט:
1. ע' ארבל
2. נ' הנדל
3. י' עמית


- נגד -
התובע:
פלונית
עו"ד עמיקם הדר
עו"ד חדוה שפירא
הנתבע:
היועץ המשפטי לממשלה - משרד הרווחה והשירותים החברתיים
עו"ד דינה דומיניץ
פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.        מונחת לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטות מ' ברנט, ו' פלאוטוה' עובדיה) בעמ"ש 6267-05-13 אשר דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת ר' מקייס) באמ"צ 40840-09-11 בגדרו הוכרז הקטין, יליד 25.12.2010, כבר אימוץ כלפי אמו, המבקשת, וכלפי אביו. כן נקבע כי האימוץ ייעשה במתכונת של "אימוץ סגור" על ידי משפחת האומנה בה שוהה כיום הקטין, בלא צמצום תוצאות האימוץ. בכך נדחתה למעשה הבקשה כי הקטין יאומץ על ידי דודתו, אחות המבקשת. כפי שיובהר, סוגיה אחרונה זו היא העומדת במחלוקת במתכונתה הנוכחית בין הצדדים. לאמור, המבקשת אינה מערערת על כך שהיא נעדרת מסוגלות הורית ועל כי יש להכריז על בנה כבר אימוץ, אלא מבקשת כי אימוץ זה ייעשה על ידי אחותה, במתכונת של אימוץ פתוח. מתווה זה נדחה על ידי בתי המשפט קמא אשר קבעו כי יש לאפשר להורים האומנים שמטפלים בקטין מאז פברואר 2012 לאמץ אותו.

2.        המבקשת, ילידת 1981, עלתה מאתיופיה לישראל בהיותה כבת 9 עם אמה סבתה ואחיותיה. בהיותה כבת 20 נפטרה עליה אמה, ואחותה הבכורה נטלה על עצמה את התפקיד ההורי כלפיה וכלפי האחיות האחרות. עד לגיל 24 ניהלה המבקשת אורח חיים נורמטיבי אשר כלל השלמת 12 שנות לימוד, שירות צבאי מלא ועבודה. במהלך שנת 2005 חל שינוי בהתנהגותה, שינוי אשר כלל הסתגרות בבית, הפסקת העבודה והזנחה עצמית. בנוסף, החלו להופיע אצלה הפרעות בתפיסה ומחשבות שווא פרנואידיות, מיסטיות ושניידריאניות בדבר שליטה, גניבת מחשבות ועוד.

           בשנת 2006 אושפזה המבקשת במרכז לבריאות הנפש, באר יעקב, שם אובחנה כסובלת מסכיזופרניה פרנואידית. בצאתה מהאשפוז לא נענתה המבקשת למעקב אמבולטורי, לא נטלה את תרופותיה באופן סדיר, שיתפה פעולה באופן חלקי בלבד עם הטיפול שהוצע לה, וסירבה להצטרף לתכנית שיקומית. התנהלות זו הובילה להתדרדרויות נוספות במצבה כך שלאורך השנים הבאות אושפזה המבקשת בכפייה מספר פעמים. בתקופות בהן הייתה מאושפזת אף הוגדרה כמסוכנת לעצמה ולסביבתה.

           בשנת 2010 הרתה המבקשת. במהלך ההיריון הפסיקה המבקשת על דעת עצמה את הטיפול התרופתי האנטי-פסיכוטי ובשלביו האחרונים של ההיריון אושפזה בכפייה לאחר שהתקבל דיווח על מצבה על ידי אחיותיה. לאחר כחודש וחצי באשפוז השתחררה המבקשת על דעת עצמה, בניגוד להמלצת הרופאים, ביום 6.12.2010. בשבוע ה-35 להריונה הגיעה המבקשת לבית החולים, במצב שזוהה על ידי הצוות המקצועי כמתאפיין בהפרעות חשיבה ושיפוט לקוי. הומלץ לה על ניתוח קיסרי בשל מיעוט מי שפיר אשר סיכן את חיי העובר אותו נשאה ברחמה. המבקשת סירבה לכך, וימים ספורים לאחר מכן, ביום 25.12.2010, ילדה בלידה מוקדמת אך רגילה את הקטין מושא ההליך שלפנינו, לאב שאינו ידוע.

           בשל מצבו ונסיבות לידתו הועבר הקטין לפגייה, תוך שהמבקשת מסרבת לחסנו. לאחר מספר ימים פנתה הפסיכיאטרית המטפלת במבקשת בהמלצה כי הקטין לא יימסר לטיפולה של המבקשת עד שמצבה הנפשי של זו יתאזן. ביום 12.1.2011 הורה בית המשפט לנוער על נקיטת אמצעים זמניים והוצאת הקטין ממשמורתה של המבקשת למשך 30 יום, תוך קיום הסדרי ראיה בין המבקשת לבנה בכפוף למצבה הנפשי. בהתאם להחלטה זו עבר הקטין עם שחרורו מהפגייה, ביום 25.1.2011, לבית תינוקות חסוי של השירות למען הילד. המבקשת שבה לאשפוז כפוי בחודש פברואר 2011, וב-23.3.2011 הוכרז הקטין על ידי בית המשפט לנוער ברחובות כ"קטין נזקק" על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער). בעקבות זאת הוצא הקטין ממשמורת אמו לתקופה של 6 חודשים על פי סעיף 3(4) לחוק הנוער.

           פסיכולוג בית התינוקות בו שהה הקטין בחודשי חייו הראשונים מסר ביום 28.8.2011 דיווח בדבר מצבו. בדיווח הדגיש הפסיכולוג כי התפתחותו של הקטין הינה בתחום הנורמה אך ככל ילד זקוק הוא לאינטימיות עם דמות מטפלת קבועה ויציבה. נקבע כי ברמה הפסיכו-סוציאלית יש לראות את הקטין כתינוק בסיכון בשל נסיבות ההיריון והלידה, בשל מחלת הנפש הקשה של אמו, ובשל גדילתו שלא בתנאי משפחה. המלצת הפסיכולוג הייתה על יצירת התקשרות עם דמויות קבועות שיגדלו אותו לאורך חייו, זאת על מנת להפחית את גורמי הסיכון לבריאותו הנפשית.

ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי

3.        בהתאם להמלצת הפסיכולוג הוגשו ביום 20.9.2011 לבית המשפט לענייני משפחה שלוש בקשות בעניינו של הקטין. הראשונה, בקשה להכרזה על הקטין כבר אימוץ בהתאם לסעיף 13 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ). השנייה, בקשה לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ לאישור העברת הקטין לבית משפחה אומנת עם כוונת אימוץ. השלישית, בקשה דחופה להארכת צו המשמורת שניתן ב-23.3.2011 מכוח חוק הנוער. הבקשה השלישית אושרה על אתר וההליך כולו נקבע לדיון. בהסכמת הצדדים הוזמנה חוות דעת מומחה מטעם "מכון שלם". בדו"ח מיום 1.1.2012 אשר סיכם את האבחון הפסיכו דיאגנוסטי שנערך לאם על ידי צוות המכון נכתב כי האם חסרת המסוגלות ההורית הנדרשת בכדי לתפקד כהורה סביר. צוין כי המבקשת מתפקדת ברמת אינטליגנציה נמוכה מאוד וכי כך הדבר גם באשר להבנתה החברתית. נקבע כי ישנן עדויות למצוקה רגשית משמעותית, ואף בתקופה של רמיסיה קיים חוסר תובנה מוחלט למצבה הנפשי ולמחלתה. זוהו ליקויים בשיפוט, שליטה בסיסית בלבד בדחפים ובעיה בתפיסת אנשים ואירועים באופן מציאותי. עוד נקבע כי חוסר תובנה זה מקטין את הסיכוי שתתמיד בטיפול לאורך זמן "ומעמיד אותה בסיכון תמידי לרגרסיה והתפרקות" (עמ' 8 לדו"ח "מכון שלם" מיום 1.1.2012). ממצאי ההערכה הפסיכיאטרית תמכו אף הם במסקנה זו. צוין כי היא אינה מגלה מוטיבציה לשפר את מצבה וניתן היה להתרשם מרמזים למחשבות שווא פרנוידיאליות. עוד נכתב כי "במצבים פסיכוטיים פעילים עלולה לסכן את חייו של התינוק" (עמ' 11 לדו"ח).

           לצד בדיקות אלו, נערכה על ידי המכון גם בדיקה פסיכו דיאגנוסטית התפתחותית לקטין. הבדיקה העלתה כי הקטין הינו ילד מפותח לגילו (עשרה חודשים) מבחינה אינטלקטואלית-קוגניטיבית. בתחום הרגשי הרושם היה כי הקטין "הוא פעוט מווסת ורגוע שהצליח ליצור התקשרות מובחנת במהלך שהותו בבית הילדים" (עמ' 14 לדו"ח). יחד עם זאת, ובדומה לדו"ח של פסיכולוג בית התינוקות, צוין כי הקטין עצור ומסוגר וחסר התלהבות, שמחה והנאה ילדית כמצופה מגילו. למסקנה נכתב כי "נראה כי מציאת פתרון קבע הינה הכרחית עבור [הקטין] ומבחינת התפתחותו הוא נמצא בנקודת זמן קריטית לשם כך" (עמ' 15 לדו"ח). לאחר סקירת כלל השיקולים, סיכם את הדברים ד"ר מ' שרי בקובעו כי "אין מנוס אלא לשלול את מסוגלותה ההורית של האם... המסקנה המתבקשת... הנה הכרזתו של הקטין בר אימוץ" (עמ' 23 לדו"ח). חוות דעת זו לוותה בהמלצה שלא לצמצם את תוצאות האימוץ. הודגש כי שמירת ערוץ פתוח עם האם לא תשרת את טובת הקטין ואף עלולה להטיל עליו מעמסה בלתי רצויה.

           בעקבות הדו"ח מטעם "מכון שלם" עתרה באת כוח המשיב בדיון מיום 9.1.2012 למתן צו מיידי על פי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ ולהעבירו למשפחת אומנה עם כוונת אימוץ. הצדדים הגיעו לבסוף להסכמה ולפיה הקטין אכן יועבר למשפחת אומנה, אך בכפוף לכך כי הסדרי הראייה יורחבו על מנת שהמבקשת תוכל להוכיח את מסוגלותה ההורית. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, אולם ביום 12.1.2012 הגישה המבקשת הודעה דחופה ולפיה היא חוזרת בה מההסכמה ומציעה להעביר את הקטין למשפחת אומנה ממוצא אתיופי ללא אופק אימוץ. בנוסף הודיעה המבקשת כי ככל שיימצא כי היא נעדרת מסוגלות הורית הרי שאחותה (להלן: הדודה) מבקשת לקבל את הקטין למשמורתה. בתגובתו להודעה זו, התנגד המשיב לשתי ההצעות שהועלו על ידי המבקשת. להצעה הראשונה התנגד משום שהעברה למשפחת אומנה ללא אופק אימוץ תותיר את הקטין בחוסר ודאות ובחוסר יציבות. להצעה השנייה התנגד משום שאפשרות זו הועלתה לראשונה בשלב זה, ארבעה חודשים לאחר פתיחת הליך ההכרזה על היות הקטין בר אימוץ, וכן משום שמהבקשה עולה כי הדודה מעוניינת במשמורת בלבד ולא באימוץ. כן צוין על ידו כי כל מטרתה של חלופה זו היא למנוע את העברת הקטין למשפחת אומנה, באופן שאיננו עולה בקנה אחד עם טובת הקטין. לאחר עיון בעמדות הצדדים החליט בית המשפט לענייני משפחה ביום 17.1.2012 שלא לאפשר למבקשת לחזור בה מההסכמה שנתנה, וב-9.2.2012, בהיותו כבן שנה וחודשיים, הועבר הקטין למשפחת אומנה עם כוונת אימוץ (להלן: משפחת האומנה).

           בד בבד, נמשכו ההליכים לשם הכרזה על הקטין כבר אימוץ, וכן לבחינת שאלת זהות המשפחה המאמצת במידה ואכן יוכרז ככזה. בסיומו של התהליך, לאחר דיון בטענות הצדדים ולאחר חקירת מומחי "מכון שלם" ובראשם ד"ר שרי אשר ערך את הסיכום האינטגרטיבי של חוות הדעת, וכן חקירת המבקשת ובני משפחתה, החליט בית המשפט לענייני משפחה בפסק דינו מיום 18.4.2013 להכריז על הקטין כבר אימוץ כלפי אביו שזהותו אינה ידועה מכוח סעיף 13(א)(1) לחוק האימוץ, וכן כלפי אמו מכוח סעיף 13(א)(7) לחוק בשל היעדר מסוגלותה לגדל את הקטין. משנקבע כי הקטין בר אימוץ, עסק חלקו השני של פסק הדין בהצעה לאימוצו של הקטין בתוך המשפחה - על ידי הדודה.

           הצעת האפשרות לאימוץ (להבדיל ממשמורת) על ידי הדודה הועלתה לראשונה על ידי באת כוח המבקשת בדיון ביום 6.2.2012, שלושה ימים קודם העברתו בפועל למשפחת האומנה, תוך בקשה לעריכת בדיקה מקצועית בנושא. הובהר על ידי בא כוח המבקשת כי לדודה יש בן זוג מזה כחצי שנה וכי בכוונתם להתחתן. כן נאמר כי בן זוגה תומך באימוץ ומוכן שתיערך בדיקה גם לגביו. על אף התנגדות המשיב החליט בית המשפט לענייני משפחה במעמד הדיון לאפשר בחינה יסודית של אפשרות זו. נקבע כי "זכאית האחות [הדודה] כי הצעתה לאמץ את הקטין תישקל בכובד ראש על ידי ביהמ"ש". אולם בית המשפט לא היה נכון לעכב את העברתו של הקטין למשפחת האומנה וקבע כי "היה וימצא כי הגורם המתאים לאמץ את הקטין הנו אחותה של האם, יועבר לאחר שתהא ההחלטה חלוטה למשמורת הגורם המיטיב עבורו".

           בהסכמת הצדדים, הופנתה הדודה אל השירות למען הילד ביום 19.3.2012 לשם קבלת חוות דעת בנושא. בתסקיר מיום 28.5.2012 צוינו מעלותיה ויתרונותיה של הדודה כאם מאמצת וכן של בן זוגה, אולם הומלץ שלא להיעתר לבקשה בשל מצבה של המבקשת עצמה אשר אינה משלימה עם העובדה שאינה מגדלת את בנה בעצמה. עורכות התסקיר סברו כי לבני הזוג "רצון כן ואמיתי" להצליח באימוץ, אולם לצד זאת צוין כי יש להם "הערכה מוטעית ביחס לכוחותיהם למנוע מהאם התערבות פוגענית במהלך חייו" (עמ' 4 לתסקיר השירות למען הילד מיום 28.5.2012). עורכות התסקיר פירטו את הצדדים השונים בהתלבטות אולם סיכמו במסקנתן המצדדת באימוץ הקטין על ידי משפחת האומנה.

           ביום 28.10.2012 החליט בית המשפט לענייני משפחה כי יש לבחון את מידת מסוגלותה של המבקשת להתמודד עם מצב בו יאומץ בנה בידי אחותה, וכן את מידת מסוגלותה של הדודה להציב גבולות ולשמור על טובת הילד אל מול דרישותיה של האם, אחותה הגדולה ממנה. חוות הדעת המשלימה של "מכון שלם" הוגשה ביום 30.1.2013. בממצאי הבדיקה הפסיכו דיאגנוסטית של המבקשת עלה כי ניכרת ירידה חדה באיכות תפקודה של המבקשת ביחס לחוות הדעת שהוגשה שנה קודם לכן, "עד לסף של התפרקות מוחלטת" (עמ' 10 לדו"ח המשלים של "מכון שלם" מיום 30.1.2013). בהמשך נקבע אף כי "תפיסת הגבולות המטושטשת... עשויה להוות קושי בהסדר המוצע של אימוץ בתוך המשפחה", וכן כי היא "בסיכון משמעותי להתפרצויות פסיכוטיות נוספות שיש בהן סיכון לשלומו של הקטין, והתפתחותו הרגשית ככל שתהיה נוכחת בחיי הקטין" (שם, עמ' 11 - 12). עוד נכתב כי "לא נראה שלאם המשאבים הדרושים למלא את חלקה במסגרת אימוץ במשפחה, אך לא מן הנמנע כי לפחות בתקופות של רמיסיה יחסית שהיא תוכל למלא תפקיד משני אך בעל משמעות בגידולו של הקטין והתפתחותו הרגשית". במשפט המסכם נקבע כי יש להעניק מקום מרכזי להערכת יכולתה "של [הדודה] להבין את מגבלותיה של [המבקשת], להציב לה גבולות..." (שם, עמ' 13).

           באשר לקטין עצמו, הבדיקה הפסיכו דיאגנוסטית שנערכה לגביו העלתה כי הישגיו בתחום הקוגניטיבי, בתחום השפתי ובתחום המוטוריקה העדינה "שיקפו יכולות התפתחותיות מתאימות לגילו ואף גבוהות יותר בכל התחומים". באשר למצב הרגשי נאמר כי "נראה שרק כעת, כתוצאה ממצב רגשי יציב יותר, נרכשת ההבנה הרגשית המהותית כי יש ביכולתו להיעזר באחרים וכי הוא ראוי לקבלת עזרה, ראוי לנוכחות האחר" (שם, עמ' 6). הוא הרשים "כפעוט חמוד ומפותח בהתאם לגילו". משפט הסיכום קבע כי הקטין "כיום נמצא במסלול התפתחות תקין וחיובי מאוד, הוא פנוי ללמידה ולהסתגלות רגשית וחברתית" (שם, עמ' 7).

           ההורים האומנים נבדקו בתצפית אינטראקטיבית יחד עם הקטין. בסיכום ההתרשמות החיובית נאמר כי "מעל הכל, ההרגשה הכללית הייתה ש[הקטין] זוכה לגדול אצל זוג הורים מסורים ומושקעים ביותר המהווים לו משפחה חמה ומעניקים לו הזדמנות אמיתית להתפתחות מיטיבה" (שם, עמ' 26).

           לצד הבדיקות שנערכו למבקשת ולקטין, כללה חוות הדעת המשלימה גם דו"ח פסיכו דיאגנוסטי של הדודה. בדו"ח נסקרו בהרחבה רבה מעלותיה של הדודה באופן כללי, וכן היתרונות הקונקרטיים הנוגעים לאפשרות לפיה היא זו שתאמץ את הקטין. בסיום דו"ח זה סיכמה את הדברים ד"ר ל' ליוטרוביץ' באומרה כי הדודה "צפויה להתמודד עם אחריות הורית באורח נורמטיבי ומטיב באם מדובר בילד ביולוגי או מאומץ. עולה מהממצאים כי הפרופיל האישיותי של [הדודה] עולה בקנה אחד עם הנדרש בכדי לשקול לחיוב האימוץ בתוך המשפחה" (שם, עמ' 19).

           בסיכום האינטגרטיבי שערך ד"ר שרי ואשר משלב את כל חוות הדעת והראיונות שהתקיימו עם המבקשת, הדודה ובן זוגה וכן עם משפחת האומנה על ידי פסיכולוגים מומחים בתחום הקליני וההתפתחותי, נקבע כי הדודה בהחלט הייתה יכולה למלא תפקיד אם מאמצת. ההתרשמות הייתה חיובית באופן חד משמעי תוך אזכור יכולותיה האישיות הגבוהות ביותר וכך גם לגבי תבונתה ורמת המוטיבציה שלה. אמנם, מצבה של המבקשת ובמיוחד התובנה החסרה באשר למצב זה מהווים גורם סיכון שעלול ליצור מצבים מורכבים, אך "הקשר שיתפתח בין הקטין ל[דודה] ומשפחתה עשוי להוות גורם מאזן". אף נאמר כי לו הדיון היה נערך לפני שנה, טרם העברת הקטין למשפחה האומנת חוות הדעת הייתה נוטה באופן ברור לטובת האימוץ במסגרת המשפחה. אך עתה, כך הודגש, יש לשקול את טובת הקטין והנזק שעלול להיגרם בפרידתו ממשפחת האומנה. צוין כי הקטין לא גדל יום אחד בקרב משפחתו הביולוגית, דודתו אינה מהווה דמות משמעותית בחייו, הוא רואה את ההורים האומנים כהוריו ומצוי במסלול התפתחות חיובי. אשר על כן "משמעות ניתוקו של הקטין ממשפחת האומנה כיום עלולה להיות בעלת השלכות הרסניות על התפתחותו, אשר חלקן תהיינה בלתי הפיכות" (שם, עמ' 35, ההדגשה במקור). בסיכומו של דבר נאמר כי על אף היתרונות והחסרונות בכל אחת מהחלופות - "הנתון המכריע הוא הנזק המהותי העלול להתרחש במידה וינותק מהוריו האומנים". בדיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה נחקר ד"ר שרי בשנית ולדברים אלה אתייחס בהמשך. בקשת המבקשת לקבלת חוות דעת נוספת נדחתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ