בקשה לשינוי תקנות גובה קיצבת נכות

1. ביום 12.10.99 הגיש התובע כתב תביעה כנגד מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שכותרתו
"בקשה לתיקון תקנות לגבי נכות והגדלת סכום הקצבה 2500".

התובע טוען כי נכותו %75 ומקבל הוא קיצבה בסך 1,600 ש"ח, כי הגיע לפת לחם וכי אדם
שעובד מפסיד נכותו לגמרי, וכי בעבר הגיש תלושי משכורת ולא קיבל נכותו עד שפוטר.

עוד טען כי מבקש הוא לתקן החוק לפיו הקובע כי מי שנקבע לו נכות או נפגע בתאונה, לא
יקבל נכות עד שיגיש תלושי שכר או עד שיפוטר.

לדבריו אינו יכול לעבוד שכן נאמר לו בת"א ובירושלים שאם יעבוד - ירדו הכנסותיו, וכי
עדיף להוסיף 2500 ש"ח לנכות ולא להגיע לפת לחם, וכי מ1950- לא עודכנו הכספים, אף כי
כל חייו שילם ביטוח לאומי.

עוד טען כי ניסה לפגוש במנכ"ל הקודם והחדש של המל"ל - אך אין מאפשרים לו להפגש עמו,
וכי הגיע להחלטה לאחר שנתקל ביחס שלילי מעובד הבטל"א בירושלים.

2. בכתב ההגנה עתר המוסד לביטוח לאומי לדחיית התביעה על הסף בהיותה חסרת עילה וחסרת
סמכות עניינית, משהסמכות לתיקון חוקים ותקנות אינה בידי ביה"ד.

3. בדיון חזר התובע על דבריו ודרש לזמן אישית את מנכ"ל המל"ל, כי זו תביעה ייצוגית
של כל הנכים, כי אין לו ממה לחיות וכי עומד הוא על דרישתו שהמנכ"ל יתייצב לדיון,
אחרת יש לחייבו בהוצאות, וכי יערער לביה"ד הארצי על בזיון. ב"כ המל"ל חזרה על
הטענות שבהגנה ועתרה לדחיית התביעה.

4. לאחר שעיינו בכל החומר שבפנינו - ניתן פסק הדין :