אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה לרישום סימן מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר

תאריך פרסום : 17/05/2009 | גרסת הדפסה
תיק רשם הפטנטים
רשם הפטנטים וסימני מסחר
169606
19/04/2009
בפני השופט:
סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

- נגד -
התובע:
Spirits International Intellectual property B.V.
עו"ד זליגסון גבריאלי ושות'
הנתבע:
רשם הפטנטים
החלטה

 

 

1.        בפני בקשה לרישום סימן מסחר בסוג 33, לגבי "משקאות כוהליים (למעט בירה), וודקה; אלכוהול", לגביו צוין בבקשה כי הוא תלת מימדי ושצורתו היא זו:

2.        ביום 5 בפברואר 2006, התקיים דיון בפני ובו התבקשתי להתיר את רישום הסימן, אולם ההחלטה בתיק זה הושהתה עד לבירורם של מספר ערעורים בבית המשפט  העליון. ביום 4 בספטמבר 2008, ביקשה המבקשת להופיע שוב בפני, ולהשלים את טיעוניה בהתאם לפסקי הדין שניתנו בבית המשפט העליון, ובמיוחד ב ע"א  11487/03 ‏ ‏ ‏ August Storck KGנ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ (להלן: "פרשת טופיפי"). בהמשך לכך, ועל פי רשות שנתתי באותו הדיון, הוגשו ביום 2 בפברואר 2009 תצהירים משלימים מטעם המבקשת, האחד מטעם מנהל הסניף השוויצרי של המבקשת , מר פאבל פדורינה, השניה מטעם מנהל ובעל שליטה של היבואנית הבלעדית של מוצרי המבקשת בישראל, מר דן ליאור.

3.        מן התצהירים עולה כי המבקשת רשמה את דמות הבקבוק המבוקשת במספר מדינות כסימן מסחר, כמו גם נתונים לגבי היקף מכירותיה בבקבוק זה, בעולם כולו ובישראל. כמו כן נסקרים בתצהיר מרכיבי הסימן החזותיים. אני מוצא לנכון להביא חלק מדברים אלה בלשונו של מר ליאור:

"וודקה Kremlyovskaya משווקת בבקבוק בעל רכיבים עיצוביים אקסקלוסיביים; קרי שילוב ייחודי של זכוכית שקופה ואטומה, מעין משולשים לקראת בסיס הבקבוק וכן בצווארו, לרבות תבליט של סמל הקרמלין בצלע התחתונה של המשולש שעל צוואר הבקבוק ופסים בולטים אנכיים היוצאים מבסיס הבקבוק" (ההדגשה שלי. נ.ש.)

4.        בהמשך דבריו מצהיר מר ליאור כי הוא "משוכנע שסימן המסחר של המבקשת מוכר בישראל על ידי ציבור צרכני הוודקה".

5.        המסגרת הנורמטיבית על פיה ידון הרשם בשאלת כשרותו של סימן להירשם בפנקס כוללת את הוראות פקודת סימני המסחר, את הפסיקה בעניין זה ולענייננו במיוחד פסיקתו האמורה של בית המשפט העליון בפרשת טופיפי, כמו גם חוזר הרשם אשר תוקן בעקבות פסיקה זו. אולם כמו שעולה מפסק הדין בעניין טופיפי, וכמו שהדעת נותנת, פרשנות תכליתית של פקודת סימני המסחר, לא יכולה להיעשות בתוך ריק, מערכת סימני המסחר היא חלק ממערך כולל של דינים, אשר פרשנותם התכליתית, כפי שנראה להלן, משפיעה באופן ישיר על פרשנותה של הפקודה.

6.        בטרם אחל, אעיר רק, כי הנושא בו אנו דנים מכונה על פי רוב 'סימני מסחר תלת ממדיים'. כינוי זה יש בו משום חוסר דיוק, והוא מביא להטעיה מסוימת. סימני מסחר תלת ממדיים כשלעצמם, אין בהם שום פסול לרישום. כאלה רשומים וכאלה ירשמו. השאלה העומדת למבחן היא בדבר סימני מסחר שדמותם כדמות המוצר אותו הם מסמלים, או אם לחדד, כשירותם של קווי דמות של מוצר להירשם כסימן מסחר. שאלה משנית הנוגעת בשאלה זו, היא כשירותם של קווי הדמות של מיכלים ובקבוקים הנושאים מוצר חסר צורה (נוזל או גז) להירשם כסימני מסחר.

7.        שתיים הן העילות לסירוב רישומו של סימן מסחר כאמור. האחת עניינה בהיותו חסר אופי מבחין, וזאת על שום היותו סימן מתאר. כשלעצמי איני מכיר דרך טובה יותר לתאר מוצר מאשר להציג את דמותו התלת ממדית. דמות של מוצר חזקה עליה שהיא מתארת אותו תיאור אשר על סולם התיאוריות מצוי בקצה הרחוק ביותר, קרי סימן גנרי (לעניין ציר התיאוריות ר' ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ , ע"מ 16-17 לפסק הדין:

" ..החשיבות לפיכך - אינה אבחנה בין שם גנרי לשם תיאורי אלא במיקומו של השם הנדון על "ציר התיאוריות"... כדי למקם מילה על ציר התיאוריות "כל שעלינו לעשות הוא לבדוק ולדעת אם זו מילה בעלת משמעות בשפה הנדונה" (עמ' 18-19 להחלטת הרשם).

מילה שאינה נמצאת במקום גבוה על אותו ציר תיאוריות (כמו "קודק" למשל, שאינה בעלת משמעות) תזכה להגנה רחבה. מילה הנמצאת במיקום גבוה באותו ציר תזכה להגנה נמוכה יותר.

...

המיקום בציר התיאוריות יסייע גם בשאלת מידתו של האופי המבחין הנדרש כדי להעניק משמעות שנייה לשם שמדובר בו, אותה משמעות המבחינה בין מוצר פלוני למוצר אלמוני באותו תחום".

8.        העילה השניה הנוגעת ישירות לזו הראשונה היא בהיותו סימן המקובל במסחר. קבע עניין זה המלומד זליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, בעמ' 21 , בחלקו את הסימנים שהינם חסרי אופי מבחין לשני סוגים:

" א. אופי מבחין חסר לכל סימן שהינו מקובל או משותף למסחר- Common to the trade ב. הסימן מחוסר אופי מבחין אם הוא צריך להישאר פתוח למסחר - Open to the trade . אותה אבחנה נתקבלה ע"י בית המשפט העליון שלנו בפסקי הדין הבאים: חברת "קיי דיי אומית" נגד רשם סימני המסחר, בג"ץ 44/49, פסקים על. ג' 51 (מפי השופט ד"ר זילברג) ופסה"ד "דה קוקה קולה קומפני" נגד "ויטה פלוטקין ובניו", בג"ץ 197/51 (מפי השופט לנדאו".

 ובהמשך, בעמ' 22 מסביר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ