בקשה לקיום משפט חוזר, בטענה שנתן הודאה כוזבת על מנת לחפות על אחיו שביצע את מעשה הרצח

החלטה

לפני בקשה לקיום משפט חוזר.

1. ביום 19.9.74 הוגש נגד המבקש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו )תפ"ח
912/74( המייחס לו שני אישומים בעבירות רצח. על פי המתואר בכתב האישום, התגורר
המבקש בדירה שכורה בתל-אביב. ביום 25.8.74 בשעות הערב הגיעה לדירה בעלת הדירה, גב'
חורש. כשנכנסה לדירה, התנפלו עליה המבקש ואחיו, הלמו בראשה בברזל והמבקש חנקה
למוות. מיד לאחר המעשה ניגשו המבקש ואחיו לדירתה של גב' חורש, נכנסו אליה והתנפלו
על מר חורש. המבקש חנק אותו למוות.

2. ביום 8.1.75 הרשיע בית המשפט המחוזי את המבקש בעבירות המיוחסות לו. בית המשפט דן
את המבקש בלבד משום שאחיו התאבד בבית המעצר מספר ימים לאחר מעצרו. בית המשפט בחן את
החומר שהיה מונח לפניו. עיקר הרשעתו של המבקש התבססה על הודאת המבקש שנמסרה לחוקרי
המשטרה בזירת האירוע על פיה הוא מודה באישומים המיוחסים לו. השתלשלות האירועים
שהובילה לרצח חזרה ונמסרה על ידי המבקש לסוהר בבית המעצר בו היה נתון לאחר האירוע,
בהבדלים לא רבים. בית המשפט ציין כי המבקש העיד בפניו כי הודעותיו שנמסרו לחוקרי
המשטרה נגבו ממנו ללא כל לחץ ונתנו על ידו מרצונו החופשי. בית המשפט דחה את גרסת
המבקש על פיה ההודעות ניתנו על ידו על מנת לפטור את אחיו מאחריות למעשים בעוד
שבפועל, אחיו, ולא המבקש, הוא זה שרצח את בני הזוג חורש. לטענת המבקש, ביקש הוא
בהודעותיו לסייע לאחיו שהיה מעורער בנפשו בכך שביקש להסיר ממנו את האשמה ולמנוע