בקשה לפסיקת הוצאות ופיצויים לטובת המבקשת מכוח סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א - 1991

1.        בפני בקשה לפסיקת הוצאות ופיצויים לטובת המבקשת מכוח סעיף 11 לחוק למניעת            אלימות במשפחה התשנ"א - 1991, בשל שימוש לרעה אשר נעשה בהליך משפטי.

2.        לטענת המבקשת (להלן: "האשה"), המשיב (להלן: "הבעל") עשה שימוש לרעה במשטרת       ישראל ובבית המשפט כאשר בדה מליבו האשמות קשות כנגד האשה לשם השגת יתרון משפטי וניסיון להוציא מידיה של האשה את המשמורת על ילדיה הקטינים.

          האשה מסתמכת על גרסתה כפי שהובאה בפני בית המשפט ובתוצאות בדיקת פוליגרף אשר    עברו שני הצדדים אצל מומחה מטעם בית המשפט.

3.        הבעל טען בתגובתו טענות פרוצדוראליות לרוב ולגוף הבקשה טען כי כנגד האשה תלויות      ועומדות 3 תלונות במשטרה אשר טרם באו לכדי מיצוי, לטענתו לא ניתן לסמוך על       בדיקת הפוליגרף כגורם מהימן, והגם שהתקבלו התוצאות כפי שהתקבלו הינו עומד על גרסתו אחת לאחת, כשבסופו של דבר טוען הבעל כי "הבקשה טורדנית וקנטרנית    שהוגשה ללא עילה וללא סיבה וללא קשר להליך כלשהו".

 4.       ייאמר מייד: אין אני רואה עין בעין עם הבעל, וזאת בלשון המעטה, את הגדרתו את הבקשה כ"טורדנית וקנטרנית, ללא עילה וללא סיבה" - האמנם???

5.        על מנת להתרשם כראוי מצידקת הבקשה, בחרתי להביא את השתלשלות האירועים בצורה   מפורטת, הממחישה את הפער העצום בין הגדרת הבעל את הבקשה כ'קנטרנית וטורדנית'            לבין המסקנה כי הבקשה בהחלט לא 'טורדנית וקנטרנית' ואף יותר מכך.

   רקע והליכים מקדימים :

 6.      ביום 18.3.11 הגיש הבעל תלונה במשטרה נגד האשה וטען לביצוע עבירות אלימות ומין           בשני ילדיהם הקטינים! בעקבות התלונה זומנה האשה ביום 20.3.11 לחקירה למשטרת      ישראל, שם נחקרה באזהרה בחשד החמור(!) של ביצוע עבירות אלימות ומין בילדיהם     כאמור.

          אין ספק כי מדובר בטענות קשות ביותר שהועלו ע"י הבעל, חמורות עד מאד(!) ולא פלא         איפוא כי במסגרת בירור הטענות הקשות אשר הועלו על ידי הבעל, הרחיקה(!) משטרת       ישראל את האשה מביתה ומילדיה(!) למשך 7 ימים לאלתר!

7.        ביום 24.3.11, שלושה ימים טרם תום תקופת ההרחקה ע"י המשטרה, הגיש הבעל בקשה      במעמד צד אחד למתן צו הגנה ובה פירט בין היתר כדלקמן:

          " המשיבה מתעללת פיזית ומינית בקטינים באופן חמור ונוהגת באלימות כלפי המבקש"

          "המשיבה נוהגת לנשוך את הקטין סביב איבר מינו, תוך שהיא חונקת אותו כדי שהוא לא      יוכל לצעוק"

          "המשיבה נישקה את הקטין באיבר המין"

          המשיבה נהגה להכניס לבן אצבעות לפי הטבעת. כן ידוע לי כי המשיבה ניסתה להכניס         שפורפרת של המקלחת לפי הטבעת של הקטין עד כדי גרימת סדק באזור.

          "המשיבה אמרה לקטינה 'את בטח רוצה לשכב עם אבא' "

8.        בדיון שהתנהל במעמד צד אחד הוסיף הבעל וטען:

          "מדובר במקרה מאוד קשה של התעללות פיזית ומינית גם בילדים , שני ילדים - הקטינה       בת 11.5 והקטין בן 8.5. ההתעללות נמשכה כבר כמה שנים אבל המקרה האחרון של         ההתעללות היה ממש קיצוני. ביום 17/03/11 המשיבה נהגה באלימות פיזית קשה כלפי          הבת הקטינה ופצעה אותה באופן חמור."

 9.      עינינו הרואות כי מדובר בטענות קשות וחמורות עד מאד (!!) אשר יש בהן, ולו במישור        הפלילי, כדי להביא לענישת האשה באופן החמור ביותר! שלא לדבר על ניתוקה מילדיה על       מנת להגן עליהם מפני "האם המתעללת"!

          כמובן שלאור הטענות הקשות והחמורות, שנטענו בהחלטיות מרובה(!) נעתרתי לבקשה          לאלתר ובמעמד צד אחד ניתן צו הגנה עד ליום 29.3.11 בו נקבע דיון במעמד הצדדים.