אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין תידון בפני מותב תלתא

בקשה לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין תידון בפני מותב תלתא

תאריך פרסום : 04/04/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1629-07
27/03/2007
בפני השופט:
כ. סעב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גב' גינזבורג
הנתבע:
רפאל זינתי ת.ז. 054984574
עו"ד נשר
החלטה

א.         בפני בקשה על פי סעיף 12  לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006(להלן: "החוק"). על פי הבקשה נתבקש בית המשפט לתת צו פיקוח ומעקב לגבי המשיב.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 7/3/2007, העלתה ב"כ המבקשת טענה מקדמית בסוגיית הסמכות העניינית. לדידה סעיף 21 (א) לחוק אינו נותן תשובה ברורה לשאלה, מה מותב השופטים שידון בבקשה מעין זו, האם הסמכות למותב תלתא או לדן יחיד.

נציג הסנגוריה הציבורית הוזמן לדיון, נטל על עצמו ייצוג המשיב וגם האחרון הצהיר על הסכמתו לייצוג מטעם הסנגוריה. גם מטעם המשיב לא נאמרה עמדה ברורה וחד משמעית וכל שנאמר כי הסנגוריה טרם גיבשה עמדה בסוגיה דנן.

יוער כי התיק העיקרי שבמסגרתו נידון המשיב, התנהל בפני מותב תלתא.

ועל כן, השאלה היחידה שעומדת לפני ושלגביה יש לתת תשובה היא: איזו מותב מוסמך לדון  בבקשה דנן, הרכב של שלושה שופטים או שמא שופט יחיד?

ב.         העובדות וטענות הצדדים:

המשיב הורשע ודינו נגזר במסגרת ת.פ. 157/99 שהתנהל בפני הרכב כב' השופטים ס. ג'ובראן, ר. ג'רג'ורה, ר. חוזה. בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע מעשה סדום בנסיבות אינוס- עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות 345(א) (1)+(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ביום 16/12/99 גזר ביהמ"ש על הנאשם 10 שנות מאסר מתוכן 8 שנים בפועל וכן הפעיל מאסר מותנה, כך שהיה על הנאשם לרצות עונש מאסר ממשי של שמונה וחצי שנים. המשיב עומד להשתחרר מהמאסר ביום 1/4/07.

ב"כ המבקשת ציינה ששאלה זו אינה פשוטה ואין עליה תשובה, שכן סעיף 21 (א) לחוק שדן בשאלת הסמכות העניינית, קובע שהסמכות העניינית לדון בבקשה על פי החוק נתונה "לביהמ"ש שדן בעבירות המין", לכן ראוי כי הדיון בבקשה יתנהל בפני שלושה שופטים.

ב"כ המשיב, ציין שניסוחו של סעיף 21 (א) זהה לחלוטין לסעיף 6 לחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה התשס"ה - 2004, להלן "חוק המגבלות", ומבירור ובדיקה שהוא קיים עם הסנגוריה הציבורית הארצית, עלה כי הדיון בבקשה לפי חוק המגבלות משנת 2004, מתנהל בפני הרכב, כאשר המותב שדן בעבירת המין היה הרכב שופטים.

ג.          דיון והכרעה

לאור הטענות שהעלו הצדדים ומשום חשיבותה של הסמכות העניינית, מצאתי צורך להכריע במחלוקת ולשם כך אביא להלן סעיף 21 (א)  לחוק  הקובע:

"21. (א)  הסמכות הענינית לדון לפי פרק ג' תהא לבית המשפט שדן בעבירת המין; ..... "

 

השאלה שמונחת בפני הנה שאלה פרשנית, במסגרתה יש לבחון את משמעותן של המילים "...לבית המשפט שדן בעבירת המין...".

 

ניתן להעלות שתי פרשנויות אפשרויות:

 

האחת, יש לפרש משפט זה על פי המשמעות הלשונית של המילים והמשתמעת מהן, דהיינו, שהכוונה לבית המשפט שדן בעבירות המין. כלומר בחינה ראשונה תתייחס לבית המשפט, אם זה בית משפט מחוזי או בית משפט שלום.

 

עפ"י פרשנות זו, מספר השופטים שישבו בדיון, יקבע בהתאם לחוק בתי המשפט  [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

סעיף 47 לחוק בתי המשפט קובע את הכלל לפיו, בית משפט שלום ידון בשופט אחד. בעוד סעיף 37 (ג) קובע " שבכל עניין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד." היות והבקשה דנן אינה נופלת בגדר סעיפים קטנים (א) ו- (ב), הרי ששופט אחד ידון בבקשה.

להחלטה שאימצה דרך פרשנות זו ראו ב"ש 1630/07 (מחוזי חי') מדינת ישראל נ' פלוני, (2007) שניתנה ביום 6/3/07 על ידי השופט (סגן נשיא) נאמן.

השנייה, "בית המשפט שדן בעבירות המין" מתייחס הן לערכאה שדנה בתיק, קרי שלום או מחוזי  והן למותב השופטים, קרי, הרכב שופטים או שופט דן יחיד. מכאן מתבקשת בדיקה ראשונית לקביעת זהות המותב שדן את המשיב, ובהתאם לתוצאות בדיקה זו, יקבע המותב המוסמך לדון בבקשה מעין זו.

 

כאמור הערכאה שדנה בעניין המשיב הייתה, ביהמ"ש המחוזי.

מאחר שבעניינינו, הנאשם נדון על ידי הרכב שופטים, הרי שהסמכות העניינית לדון בבקשה זו נתונה לאותו הרכב ואם נבצר מאותו הרכב לדון בבקשה, כפי שהמצב בבקשה שבפני, יועבר העניין להרכב אחר וכמובן לא לשופט אחד.

הבחירה בין שתי הפרשנויות, אמורה להתבסס על כללי הפרשנות המקובלים, תוך מתן המשקל ההולם לנוסח ולשון החוק, תכליתו וכמובן ניתן ללמוד בעניין זה על דרך ההיקש מחוקים אחרים וסעיפים דומים.

עיינתי בהחלטת השופט נאמן ודעתי אינה כדעתו. לטעמי יש לבחור בפרשנות השנייה, לפיה יש להעביר בקשה זו לדיון בפני הרכב שופטים, ולא בפני דן יחיד.

 

ד.         להלן נימוקיי:  

1.      לדעתי המשמעות שיש לתת למילים "ביהמ"ש שדן בעבירת המין", היא לביהמ"ש המוסמך לדון בעבירה כזו. סמכות זו של ביהמ"ש מתייחסת הן לערכאה והן למותב.

2.      אימוץ הפרשנות הראשונה, לפיה בבקשה ידון רק שופט אחד, יוצרת אנומליה והעדר אחידות. שכן סעיף 12 (ד) לחוק קובע שהדיון בבקשה דנן "....יתקיים סמוך לאחר מתן גזר הדין ואם עבריין המין נידון למאסר בפועל, או שבית משפט ציווה על אשפוזו - לפני שחרורו מן המאסר או מן האשפוז, או סמוך לאחר השחרור מן האשפוז, לפי הענין; ואולם רשאי בית המשפט לדון לפי סעיף זה גם לאחר המועדים האמורים, אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו."

טבעי והגיוני, שהדיון בבקשה מעין זו שבפני, לאחר מתן גזר הדין, יתקיים בפני אותו הרכב שופטים "שדן בעבירת המין" ולא בפני דן יחיד, מכאן שאם לא נבחר בפרשנות השנייה, עלול להיווצר מצב שבדיון בבקשה דנן, לאחר מתן גזר דין יישבו שלושה שופטים, בעוד, במקרה בו הוטל מאסר והדיון יתקיים לפני השחרור ממאסר, כגון המקרה דנן, ישב שופט אחד.

לדעתי אין לקבל מצב כזה. אם המחוקק רצה להקטין את מספר השופטים שישבו בדיון בבקשה, הרי שהוא היה עושה כן, ואומר דברו מפורשות, כפי שעשה זאת ביחס לבית דין צבאי, שכן המחוקק קבע בסעיף 21 (ב), שבדיון שמתקיים בפני בית דין צבאי, שלא לאחר מתן גזר הדין, ישב רק השופט המשפטאי, וכך קובע הסעיף: " על אף הוראות סעיפים 201 ו-202 לחוק השיפוט הצבאי, היה בית המשפט המוסמך לפי סעיף קטן (א) בית דין צבאי, יתקיים הדיון בבקשה לפי הוראות פרק ג' לפני שופט צבאי-משפטאי אחד, אלא אם כן המועד שבו מתקיים הדיון הוא מיד לאחר מתן גזר הדין.".

3.      סעיף 21 (א) זהה בנוסחו -בשינויים המחויבים- לסעיף 6(ב) ל חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה התשס"ה- 2004. הסניגור טען כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, מתנהלות בפני הרכב. לדעתי, ראוי שתהיה התאמה בין שני החוקים לאור הנוסח, המהות ותכליתם הדומה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ