בקשה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא לאור פגיעה צפויה במערער, לפיו נדחתה בקשתו לבטל את צוואת אישתו אשר ציוותה את כל רכושה לאחרים.

החלטה

1. המבקש והמנוחה סילביה קסטר )להלן: המנוחה( היו נשואים כ39- שנים, עד לפטירתה.
עזבונה של המנוחה כולל את חלקה בדירה בה חיו בני הזוג )להלן: דירת המגורים(, ודירה
נוספת המניבה דמי שכירות )להלן: הדירה השנייה(. המבקש מתגורר בדירת המגורים אף
כיום. בצוואתה השאירה המנוחה את כל רכושה למשיבים 3 ,2 ו- 4, ואילו למבקש הורישה
"שקל אחד בלבד". בשתי צוואות שקדמו לזו האחרונה )להלן: הצוואות המוקדמות(, ציוותה
המנוחה את כל רכושה לאחרים, אך גם בהן הותירה למבקש "שקל אחד בלבד".

במסגרת תיק העיזבון שהתנהל בבית המשפט המחוזי, עתר המבקש לביטול צוואת אישתו. המבקש
טען, כי דין הצוואה להתבטל, בשל שהמנוחה לא שלטה בעברית, בשל כך שתוכן הצוואה אינו
הגיוני בהתחשב בעובדה שחיו יחד כל שנותיה, ובשל השפעה בלתי הוגנת מצד אמם של משיבים
2-4. המבקש אף פנה לבית המשפט בהמרצת פתיחה וביקש, כי בית המשפט יצהיר שמחצית הרכוש
של העיזבון שייך לו מכוח חזקת השיתוף.