בקשה לעיכוב נישואין

לפנינו תביעה של האשה (להלן התובעת) באמצעות ב"כ עוה"ד [א' ח'] לעיכוב נישואי בעלה לשעבר (להלן הנתבע) המיוצג ע"י עוה"ד [ר' פ'] וטו"ר [נ' מ'].

להלן תקציר עובדתי הרלוונטי למתן החלטתנו.

התובעת הייתה נשואה לנתבע במשך כארבע עשרה שנים והתגרשה ממנו לפני כשנה ושלושה חדשים. לצדדים שלושה ילדים משותפים.

ביום י"ח בסיון תשע"ד (16.6.2014) פתחה התובעת תיק תביעה בה היא עתרה באמצעות באת-כוחה להורות על עיכוב נישואי הנתבע לגב' [אלמונית]. לדבריה, עומד הנתבע להינשא לגב'  [אלמונית] ולאור הודאת הנתבע בפני בית הדין לפיה הוא חי חיי אישות עם הגב' [אלמונית] בעת שהייתה נשואה, יש לאסור את נישואיו אליה מדין "אחד לבעל אחד לבועל". (לבקשה צורף פרוטוקול הדיון בו הודה הנתבע).

בית הדין הוציא החלטה שיש לקבל תגובת הנתבע בתוך שבעה ימים.

ביום כ"א בסיון תשע"ד (19.6.2014) התקבלה הודעת ב"כ הנתבע כי היא אינה מייצגת את הנתבע, מבקשת להאריך את מועד מתן תגובת הנתבע לשבעה ימים מיום קבלת הבקשה אליו.

ביום הנ"ל הוציא בית הדין החלטה לפיה יש לעדכן את הבעל לשעבר על החלטת בית הדין בכל אמצעי הדיוור.

ביום כ"ד בסיון תשע"ד (22.6.2014) התקבלה בקשה נוספת של התובעת וב"כ ובה טענה כי ההודעה של ב"כ הנתבע הוגשה בחוסר תום לב משווע מאחר והיא חברה קרובה מאד של הנתבע והגב' [אלמונית] והודעתה כי אינה מייצגת את הנתבע הוגשה כדי לדחות את הקץ ולהרוויח זמן עד שיגיע מועד החתונה. מצרפת תמונות משותפות שלהם יחד. עוד טוענת כי הנתבע מעודכן בתביעתה ואף העביר לתובעת מסרון ביום שהוגשה הבקשה, ובו הוא כותב "כמה את יכולה לרדת ולהשפיל את עצמך [...] אבל תהיי בטוחה ששום דבר לא יעזור לך ולא האמנתי שראיתי שירדת לשפל המדרגה."

ביום הנ"ל הוציא בית הדין החלטה זמנית לעיכוב נישואי הנתבע עם הגב' [אלמונית] עד לקבלת תגובת הנתבע.

ביום הנ"ל נישאו הנתבע עם הגב' [אלמונית] ברבנות ראשון לציון.

ביום כ"ח בסיון תשע"ד (26.6.2014) התקבלה בקשת התובעת וב"כ לביטול תוקף הנישואין.

ביום הנ"ל הוציא בית הדין החלטה לפיה הוא מורה לעכב את הנפקת תעודת נישואין עד למיצוי הבירור וקבע מועד לדיון.

ביום ט' בכסלו תשע"ה (01.12.2014) התקיים דיון ובו נשמעו עמדות הצדדים וב"כ בעניין טיעוני הנתבע וב"כ להיעדר סמכות. יצוין כי ב"כ הנתבע עוה"ד [ר' פ'] ייצגה את הנתבע.

ביום הנ"ל הוציא בית הדין החלטה לפיה על הצדדים וב"כ להמציא סיכומים לעמדתם.

הצדדים וב"כ המציאו את סיכומיהם.

בית הדין עיין בסיכומי הצדדים וב"כ ובחומר שבתיקים ולאחר שיקול דעת הנדרש למקרה זה ולאור הנחיות חדשות של נשיא בית הדין הרבני הגדול מיום ח' באדר תשע"ה 27.02.2015 ופסק דין עדכני של נשיא בית המשפט העליון השופט גרוניס מיום ה' ניסן תשע"ה 25.03.2015 בתיק בג"ץ 5676/12, עמדת בית הדין שלא ניתן להוציא החלטה אופרטיבית המחייבת את הנתבע להתגרש מאשתו. נבהיר את עמדתנו.

כידוע, איסור אחד לבעל ואחד לבועל הוא "איסור עשֵה" ופועל היוצא מכך כי מן ההיבט ההלכתי לא ניתן לבטל את נישואי הנתבע עם הגב' [אלמונית] לאחר שכבר נישא כדמו"י, שכן הנישואין בתוקף, אלא שחל על הצדדים איסור להמשיך ולחיות יחד, ומן הדין חייבים הם להתגרש (ראה טור שו"ע אה"ע סימן י"א).