בקשה לדחיית תביעה על הסף מכוח התיישנות

1. בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל כך שהוגשה לאחר שהתיישנה.

אין מחלוקת, כי הארוע שהצמיח את עילת התביעה ארע ביום 26/5/91, וכי התביעה הוגשה
ביום 4/6/98, היינו, לאחר שחלפו שבע שנים. לכאורה, התיישנה התביעה על-פי סעיף 5 )ו(
לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 )להלן: חוק ההתיישנות(, ודינה להידחות על הסף.

2. טענת התובעים היא, כי רווח והצלה עומדים להם מכוחן של הוראות סעיף 15 )ו( לחוק
ההתיישנות, לפיהן: "אין להביא בתקופת ההתיישנות את התקופה שבין הגשת תובענה לבין
דחייתה, וזאת באופן שאינו שולל מהתובע אפשרות הגשתה בשנית".

3. בעניינם של התובעים, הוגשה תובענה בגין הארוע מושא התביעה הנוכחית בתאריך
19/8/91 )ת.א. 11320/91(. תובענה זו נמחקה בתאריך 19/12/91 מחמת אי תשלום אגרה. בעת
הגשתה, לוותה התובענה בבקשה לפטור מתשלום האגרה. בקשה זו התקבלה בחלקה, וניתן פטור