בעיראת נ' ג'בארין מוחמד

פסק דין

פתח דבר

1.         בפני תביעה כספית ע"ס 19,697 ₪ אשר ראשיתה בהתנגדות לביצוע שטר, כפי שהוגשה בתיק ההוצל"פ (עפולה) מספר 09-08030-08-2, (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"). התובע, העוסק במכירת "אבן ירושלמית" לבנייה, בכפר מאלק שברמאללה (להלן:"התובע"), הגיש לביצוע חמישה שיקים משוכים מחשבונו של הנתבע (להלן:"הנתבע"), בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ – סניף אום אל פחם (להלן: "חשבון הבנק ").

            פרטי השיקים הינם:

            מס' שיק                סכום השיק                    מועד פירעון       מספר חשבון

            א.    9521             3000                               05/04/2005         35750

            ב.    9522               3000                               15/02/2005         35750

            ג.     9523               3000                              27/03/2005          35750

            ד.     9524              3000                               30/1/2005           35750

            ה.    9525               2000                              30/05/2005 .       35750

(להלן: "השיקים" או "השטרות").

2.         התובע טען כי בינו לבין הנתבע נכרתה, בשנת 2004, עסקת יסוד לפיה הנתבע פנה אל התובע וביקש להזמין ממנו אבן ירושלמית בסך כולל של 24,000 ₪ (להלן:"עסקת היסוד"). הסחורה סופקה לאתר בניה בעיר בני ברק. כחלק מהתמורה, כפי שיפורט בהמשך, קיבל התובע לידיו את השיקים נשוא התביעה. התובע טען כי לאחר שהשיקים לא נפרעו ע"י הבנק מסיבת "אין כיסוי מספיק" ולאחר שניסיונות התובע להסדיר את עניין החוב, מול הנתבע, העלו חרס, נאלץ התובע להגיש את השיקים לביצוע. הנתבע, לעומת זאת טען כי אין הוא מכיר את התובע ולא נכרתה בינהם כל עסקת יסוד. באשר לחתימה על השיקים טען הנתבע כי חתימתו זויפה ואין בידו כל מידע כיצד הגיעו שיקים אלה לידי התובע. 

3.         הנתבע נחקר על תצהירו, בפני כב' הרשמת ג' גבארין כליפה ובתום חקירתו, ולאחר שטען כי אין הוא מכיר כלל את התובע, ולא התקשר עימו בעסקה, וכי אין הוא עוסק, כלל ועיקר, בתחום הבנייה, הסכימו ב"כ הצדדים, כי תינתן לנתבע רשות להתגונן וכן הסכימו כי תצהירו ישמש ככתב הגנה (פרוטוקול מיום 08/07/2009 עמ' 3).

4.         הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. מטעם התובע הוגש תצהירו ותצהיר מטעם איהב מחאמיד המאשר את הודעתו של מר ג'בארין מוסטפא סאלח . מטעם הנתבע הוגש תצהיר נוסף, של הנתבע, מלבד התצהיר שצורף להתנגדות לביצוע שטר.

כל המצהירים נחקרו בפניי על תצהיריהם. כמו כן העיד בפני, מטעמו של הנתבע, מר שלבי מוחמד, קבלן עבודות בנייה, המכונה בפי הצדדים "אבו אל עבד" ( להלן ייקרא: "אבו אל עבד").

תמצית טענות התובע:

5.         התובע טען כי הנתבע ביקר בביתו והזמין ממנו את הסחורה המדוברת וביקש ממנו להובילה, לאתר בניה בעיר בני ברק ולמסור אותה לקבלן מר אבו אל עבד. התובע טען כי התמורה לסחורה שולמה לו, ע"י הנתבע, בשיקים שנמשכו מחשבונה של אשת הקבלן אבו אל עבד, אך שיקים אלה חוללו. התובע טען כי לאחר שפנה לאבו אל עבד הבין כי בינו לבין הנתבע התגלעה מחלוקות כספית, והוא ביקש מהאחרונים לשלם לו את מלוא התמורה עבור הסחורה שסיפק.

6.         התובע טען כי השיב, לידי אבו אל עבד, את השיקים הראשונים שנמסרו לידיו וקיבל ממנו שיקים חדשים, בסך כולל של 24,000 ₪, וביניהם השיקים נשוא התביעה דנן. התובע טען כי השיקים האישיים, שמסר לו אבו אל עבד, בסך כולל של 10,000 ₪ נפרעו במועדם, אך השיקים של הנתבע, שאף הם נמסרו לו באותו המועד, ע"י אבו אל עבד, בסך כולל של 14,000, לא נפרעו וחוללו כאמור לעיל.

7.         התובע טען כי ניסה מספר פעמים להסדיר את עניין החוב עם הנתבע ועם קרובי משפחתו אך מאמציו לא צלחו.