בסיס נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (להלן- הוועדה) מיום 1.11.2012 שניתנה במסגרת ענף ביטוח נפגעי עבודה, לפי סעיף 122 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער נכות צמיתה בשיעור של 10%. (להלן- ההחלטה).

טענות הצדדים

2.לטענת המערער, הוועדה לא התייחסה לחוות הדעת של ד"ר פלאח מאזן במסגרתה נקבע כי רק מחצית מחוסר היציבות בברך נובעת ממצב קודם ולכן היה על הוועדה לערוך חשבון עובר ושב. עוד נטען כי החלטת הוועדה אינה מפורטת ומנומקת כנדרש וזאת לנוכח ההנמקה המפורטת בחוות הדעת.

3.לטענת המשיב, הוועדה קבעה כי חוסר היציבות בברכו של המערער מקורו בקרע שהיה קיים קודם לתאונת העבודה ולכן אין מקום לערוך חשבון עובר ושב במקרה זה. החלטת הוועדה היא מנומקת ולא נפל בה כל פגם.

דיון והכרעה

4.לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

5.הלכה פסוקה היא כי בית-הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית-הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה [עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המל"ל, פד"ע לד 213 (1999)]. עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלבנטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית-הדין אינו מוסמך להתערב בהן [עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי - המל"ל (22.06.2006)].

6.מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה קבעה את הממצאים הבאים:

"ב-M.R.I ברך שמאל 6.12.08 (שלוש שנים טרם התאונה הנדונה) קרע שלם ACL סימני מתיחה ב-MCL קינסטיזיה בפלטו לטרלי טיביאלי שחיקת סחוס בטרוכליה. נוזל ברמות בינוניות בברך"

הוועדה סיכמה את מסקנותיה כך:

"הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר פלאח מיום 15.06.12 אשר קבע אחוזי נכות עבור חוסר יציבות הברך. חוסר יציבות הברך נגרמה ע"י קרע ב-ACL שהיה קיים טרם האירוע הנדון כפי שנראה בבדיקת M.R.I מתאריך 6.12.08 ואין לייחס אותה לאירוע הנדון. ד"ר פלאח גם קבע נכות עבור קרע המיניסקוס המדיאלי אכן אין עדות ב-M.R.I לפני התאונה שהיה קרע במיניסקוס המדיאלי ולכן יש לייחס אותו לתאונה הנדונה וזה יכול גם להסביר את הכאב הנ"ל המופיע בסוף התנועה. הוועדה מקבלת הערר וקובעת 10% נכות לפי סעיף 48(2)(ז)IV החל מיום 1.3.12".

7.מפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר מאזן לענין חוסר יציבות של ברך שמאל וקבעה כי חוסר היציבות בברך נגרם על ידי קרע ב-ACL שהיה קיים קודם לתאונת העבודה וזאת בהסתמך על בדיקת ה-MRI מיום 6.12.2008. לפיכך, נקבע כי אין קשר בין חוסר היציבות בברך לבין תאונת העבודה. יצוין כי לעניין הנזק שנגרם למערער במיניסקוס המדיאלי קיבלה הוועדה את חוות דעתו של ד"ר מאזן וקבעה למערער 10% נכות בגין פגימה זו. הנה כי כן, החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת וניתן להבין מדוע הגיעה למסקנות שונות ממסקנותיו של ד"ר מאזן בנוגע לחוסר היציבות של הברך. המדובר בקביעות רפואיות שבית הדין אינו מוסמך להתערב בהן.

8.סוף דבר- משלא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה דין הערעור להידחות.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק-הדין בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק-הדין.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ג, (14 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: