בנק מרכנתיל רחובות

החלטה

המבקש רמי חיים הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות לביצוע 6 שיקים משוכים על חשבונו בבנק מזרחי-טפחות, שזמני פרעונם החל מ- 3.7.10 ועד 24.7.10.

סכומי השיקים נעים בין 30,000 ₪, 32,385 ₪, 17,000 ₪, 29,129 ₪ - שני שיקים ושיק נוסף בסכום של 29,130 שח.

השיקים משוכים לפקודת בר גאון אנרגיה בע"מ, שם הנפרעת הוטבע בחותמת עגולה במקום המתאים.

מעיון בצילומי השיקים לא ניתן ללמוד את סיבת סירובם, יחד עם זאת אין מחלוקת שסורבו על ידי הבנק הנמשך.

ההתנגדות הוגשה ביום 19.10.10.

הבקשה להארכת מועד:

לטענת המבקש, לא נמסרה לידיו האזהרה. מי שקיבל את האזהרה הייתה אשתו ממנה הוא חי בנפרד – לגרסתו שלא נסתרה הוא מתגורר אצל הוריו.

לדבריו "אנחנו בסכסוך והיא לא העבירה לי את האישור".

אישור מסירת האזהרה הוצג למבקש. אישור המסירה מעיד לכאורה כי האזהרה נמסרה לידיו ב- 15.8.10.

לטענת המשיבה, די באישור מסירת אזהרה זה כדי להעיד כי מי שקיבל את האזהרה הוא המבקש ולא אשתו, ולפיכך דין הבקשה להארכת מועד להדחות.

ב"כ המשיבה, בסיכומיה, טענה גם לסמכות ביהמ"ש להשוות בין חתימות המבקש על השיקים ועל אישור המסירה, זאת בהסתמך על ע.א. 5293/90.

מעיון בחתימה על מסירת האזהרה לצד חתימות המבקש שאינן במחלוקת, הן על תצהירו והן על השיקים, אני קובעת כי החתימות שאין מחלוקת שנחתמו על ידי המבקש, אינן תואמות ואינן דומות לחתימה על אישור מסירת האזהרה.

אשר על כן, מקבלת טיעוני המבקש, לאמור כי האזהרה לא נמסרה לו, כי אם לאשתו ממנה חי המבקש בנפרד .

לפיכך, נענית לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות.

אשר לנימוקי ההתנגדות:

למרות שעסקינן בחוב העולה על 150,000 ₪, טען המבקש את טיעוני הגנתו באופן לקוני לחלוטין. לטענתו, אינו חב בפרעון השיקים מאחר ו"לא קיבל סחורה מחברת בר גאון אשר נתפסה על מעילת דלק ולא יכלו לספק לו הסחורה". לגרסתו נפל קורבן לחברה עמה עבד.

טענה זו היא לקונית ביותר.

המבקש לא פירט תמורת איזו סחורה ובמסגרת איזו עסקה ספציפית מסר את השיקים נשוא ההתנגדות ועל אחת כמה וכמה בשים לב שעסקינן בשיקים בסכום כולל נכבד, שאמורים היו להיפרע לשיעורין במהלך חודש 7/10.

המבקש גם לא פירט מתי היה אמור לקבל את הסחורה, מתי "נתפסה" הנפרעת על מעילת דלק באופן שמנע ממנה הספקת סחורה. בכל אלה סתם המבקש ולא פירט.