בנק לאומי לישראל בע"מ נ' נקיב

החלטה

לפניי בקשה לביצוע שיק על סך של 80 אלף שקלים, אשר נמשך על ידי המבקש לטובת הנפרעת נתיבי סיגל אשר הסבה את השיק בחתימת היסבה שמופיעה בגב ההמחאה, וכאשר השיק הופקד בחשבון הבנק של נתיבי סיגל אצל המשיב שלפניי שמבקש להיפרע מהשיק האמור כמי שאוחז בו, לפי טענתו, כדין.

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד וכן התנגדות.

במסגרת הארכת המועד טוען המבקש כי הוא מעולם לא קיבל הודעה מלשכת ההוצאה לפועל או מהמשיב עלהתיק, ולא חתם על כל מסמך בקשר לכך, וכי בפעם הראשונה שנודע לו על התיק היה בעת הטלת עיקול על חשבון חברה שלו ששמה אזוקה. עוד נטען כי המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר שניתן על ידי חברת אזוקה בתיק הוצאה לפועל אחר אולם לא ידע כי המשיב פתח כנגדו תיק הוצאה לפועל נוסף ובאופן אישי. המבקש נחקר בעניין זה ונשאל מתי נודע לו לראשונה על הטלת העיקול וציין כי למיטב זכרונו מדובר בתקופה של חמישה ששה חודשים אחורנית מהיום, ואישר גם כי הוטל עיקול על החשבון הפרטי שלו ולא רק על החשבון העסקי.

נוכח עובדות אלה ומאחר והמבקש בכל מקרה לא ציין בתצהירו מתי נודע לו על פתיחת תיק ההוצלפ הנוכחי אשר בוה וא נתבע באופן אישי ולמעשה גם אפילו לא ציין בתצהירו מתי נודע לו על הטתת העיקול על חשבון החברה, לא עמד המבקש בנטל לפרט בפני ביהמ"ש במסגרת בקשה להארכת מועד מה התאריך המדויק בו נודע לו על פתיחת תיק ההוצאה לפועל דנן.

כמו כן לא מצאתי בתצהירו של המבקש טעם מיוחד שמסביר מדוע בכל זאת הוא איחר בהגשת ההתנגדות והרי על כך אין מחלוקת שכן המבקש בחר להגיש בקשה להארכת מודע, שכמוהו בהודעה לכך שההתנגדות מוגשת באיחור.

בכל הנוגע לגופו של עניין, בשלב הנוכחי השאלה המרכזית הינה האם עלה בידי המבקש להוכיח שעומדת לו טענת הגנה טובה ביחסים שבינו ולבין הצד הקרוב להתקשרות. על פי תצהירו השיק נמסר במסגרת עסקת יסוד שביצע המבקש לחברת אזוקה שבבעלותו אל מול חברת נתיבי סיגל לרכישת משאית. לפי הטענה היה אמור המבקש לשלם 80 אלף שקלים מחשבונו הפרטי, 117,500 ₪ מחשבון החברה, והיתרה תשלום במזומן במעמד העברת הבעלות. בהתאם לכך נמסרו כל ההמחאות למר חנות איתו נערך ההסכם, וזה העביר את ההמחאות למשיב לצורך הפקדתם בחשבונה של חב' סיגל. עוד טוען המבקש כי ניתנה לו הבטחה על ידי מנהל המחלקה העסקית אצל המשיב, מר עובדיה אורי, להסרת השיעבוד שרובץ על המשאית ברגע שהשיקים מופקדים לחשבון. לפי הטענה בניגוד להבטחה השיעבוד לא הוסר. כמו כן הבנק לאחר מכן החל להקשות על חב' נתיבי סיגל דבר שהביא להגבלת חשבונה ולהפסקת הפעילות העסקית שלה.

לפי הטענה עקב אי שחרור השעבוד נתן המבקש הוראת ביטול לשיקים בידיעת מר חנות שכן נבצר מהאחרון לספק את המשאית למבקש.

לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש מקום להתנות את מתן רשות להגן בהפקדת מלוא סכום התביעה בקופת ביהמ"ש. כאשר אני בוחן האם למבקש הגנה ולו לכאורה ביחסים שבינו לבין חברת נתיבי סיגל המסקנה שלי הינה כי ההתנגדות עומדת על הגבול הדק שבין הגנת בדים לבין הגנה לכאורה, מסיבה זו מצאתי לנכון להתנות את הרשות להגן, כאמור.

המבקש לא צירף להתנגדות את המסמכים שנוגעים לעסקה למרות שציין כי למיטב זכרונו קיימים מסמכים שנוגעים לעסקה זו. כמו כן הטענה שלפיה השיקים בוטלו נסתרה הן על ידי דברי המבקש עצמו בתצהירו שלפיהם השיק נשוא התביעה שלפניי חזר בסימן אכ"מ והן על פי החותמת שהוטבעה על השיק עצמו ש מורה על כך. בנוסף לכך, על פי גירסתו של המבקש השעבוד היה אמור להיות מוסר בעת הפקדת השיקים לחשבון. אין מחלוקת כי השיק של 80 אלף ₪ נשוא ההתנגדות חזר בסימן אכ"מ ולא קיימת וגם לא טענה שלפיה המבקש פעל כדי לשלם מיד את הסכום הנ"ל. המבקש אמנם לא דק פורתא בעניין זה אולם ברור הדבר על פי פרשנות סבירה של האמור בתצהירו בסעיף 5 כי הסרת השיעבוד היתה צריכה להיעשות, גם אם כנגד הפקדת השיקים בחשבון, כנגד פרעונם ובוודאי שלא עולה על הדעת גם על פי הדרך שבה בחר המבקש לנסח זאת, כי היתה הסכמה לפי טענתו על הסרת השיעבוד בגין הפקדת שיקים בלבד גם אם הם לא נפרעים. לכאורה על פי החומר שלפניי ועל פי העובדות שהמבקש עצמו הביא לפניי נראה לכאורה כי ההסכם הופר תחילה על ידי המבקש ולא על ידי נתיבי סיגל או הבנק. יחד עם זאת, מאחר ואין מחלוקת כי בסופו של דבר המשאית לא סופקה למבקש, וגם לא לחברת אזוקה, הרי שגם אם הליכי המימוש של המשאית החלו מספר חודשים לאחר הפרת ההסכם מצד המבקש, עדיין ייתכן ובנסיבות אלה עומדת טענה כלשהי מצד המבקש כלפי נתיבי סיגל לקבל החזר של חלק מההמחאה נשוא ההתנגדות עקב כך. מסיבה זו בלבד מצאתי לנכון להתנות את הרשות להגן כפי שציינתי לעיל וכך אני מורה באופן שאם יופקד הסך של 80,000 ₪ תוך 45 ימים מהיום כי אז תינתן רשות להגן ואם לא כי אז ההתנגדות תידחה.

במידה ויופקד הסכום שנזכר לעיל, כמובן שכל העיקולים שהוטלו יבוטלו.

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"א, 12/12/2010 במעמד הנוכחים.

יאיר דלוגין, שופט

הוקלד על ידי: חיה יוסבזון