ת"ת
בית משפט השלום ירושלים
|
40372-02-13
04/07/2013
|
בפני השופט:
סיגל אלבו
|
- נגד - |
התובע:
נטליה מטוסביץ'
|
הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
|
|
החלטה
לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.
המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד המבקשת לתשלום חוב בגין יתרת חובה של המבקשת בחשבון הבנק המתנהל אצל המשיב. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקשת ביום 29.10.12.
ביום 17.2.13 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
בתצהיר התומך בבקשה טוענת המבקשת כי התביעה הומצאה לידיה בשלהי חודש דצמבר 2012, מבלי שקיבלה דף הסבר על ההליך ועל משך הזמן העומד לרשותה להגשת התנגדות. המבקשת לא ידעה כי המועד להגשת התנגדות קצוב בזמן. המבקשת מציינת כי מיד עם קבלת התביעה, פנתה לנציגת הבנק ונאמר לה כי העניין בבירור, שכן ברישומי הבנק לא מופיע חוב של המבקשת.
לגופה של התביעה, טוענת המבקשת כי פרעה את מלוא חובה בגין ההלוואה לבנק, ולתמיכת טענתה צירפה פלט מדפי החשבון.
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, בחודש אוגוסט 2012 נשלחו מכתבי התראה למבקשת וביום 29.10.12 נמסרה האזהרה בתיק ההוצאה לפועל לידי המבקשת אשר חתמה על אישור המסירה. המשיב טוען כי בטופס האזהרה שנמסר למבקשת מפורטות הנחיות בדבר הגשת ההתנגדות, ועל כן תמוהה טענת המבקשת כי לא ידעה מהו מועד ההגשה. המבקשת אף פנתה לייעוץ משפטי, ועל כן אין ממש בטענתה.
לגופה של ההתנגדות, טוען המשיב, כי מדפי החשבון שצירפה המבקשת עולה כי החל מיום 16.3.12 התשלומים שהיו אמורים להתקבל מבנק הפועלים על מנת לפרוע את ההלוואה חזרו מסיבת אכ"מ, ולכן לא נפרעה ההלוואה, כפי שטוענת המבקשת. משלא נפרעה ההלוואה, הועברה יתרת ההלוואה לפרעון מיידי. המשיב מוסיף ומציין כי ביום 5.12.12, לאחר שהומצאו למבקשת דפי החשבון, פנתה המבקשת לב"כ המשיב בבקשה להגיע להסדר תשלומים.
ביקשתי את שובת המבקשת, אך זו לא התקבלה.
אכן מאישורי המסירה שצורפו לתגובת המשיבה עולה כי ביום 29.10.12 נמסרה למבקשת אזהרה בתיק ההוצאה לפועל וכי המבקשת חתמה על אישור המסירה. מכאן שההתנגדות הוגשה באיחור של כחודשיים וחצי. אף אם יש מקום להאריך למבקשת את המועד להגשת התנגדות, הרי שאין תועלת בכך מהטעם שיש לדחות את ההתנגדות לגופה.
אמנם המבקשת טוענת כי פרעה את מלוא החוב בגין ההלוואה למשיב. ואולם, טענותיה של המבקשת נסתרות באופן ברור מדפי החשבון שצורפו מהם עולה כי הוראות הקבע לפרירעון ההלוואה חזרו בהעדר כיסוי. מכאן שהמבקשת לא פרעה את חובה למשיב, לא עמדה בתנאי פרעון ההלוואה ועל כן אין לה טענת הגנה בפני התביעה.
התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה ומורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. לפנים משורת הדין, איני מחייבת את המבקשת בהוצאות.
ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ג, 04 יולי 2013, בהעדר הצדדים.