תא"ק
בית משפט השלום חיפה
|
26261-12-13
18/05/2014
|
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע
|
- נגד - |
התובע:
רות לוי )רוזנברג(
|
הנתבע:
1. בנק דיסקונט חיפה סניף נוה שאנן 11074 2. זיו לוי )רוזנברג(
|
|
החלטה
לפניי בקשה לביטול פסק הדין, שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 23/1/14, ולעיכוב ההליכים נגד המשיב מס' 2, הנתבע מס' 1 בתיק.
ההליכים נגד הנתבע מס' 1 מעוכבים, עקב מתן צו לכינוס נכסיו.
המבקשת מאשרת כי קיבלה את כתב התביעה ביום 23/12/13, גם אם ללא טופס הזמנה לדין.
המבקשת טוענת כי בימים 19/1/14 ו-20/1/14 יצר עימה קשר נציג המשיב, מר אלי בן דוד, הציע לה להיפגש במטרה להסדיר את החוב, והיא ביקשה ממנו שלא יינקטו נגדה הליכים, הוא הסכים ונקבעה פגישה ליום 29/1/14.
נציג המשיב, מר בן דוד, מאשר בתצהירו את רוב הדברים, אך טוען כי סירב לבקשת המבקשת לעיכוב הליכים.
המבקשת מצהירה כי ביום הפגישה, 29/1/14, נודע לה כי ניתן פסק דין, וכי המשיב הפר את התחייבותו, וכי פסק הדין נמסר לה רק במחצית השניה של חודש פברואר.
לגוף התביעה אין המבקשת מכחישה את העובדות: קבלת ההלוואה בחשבון ואי עמידה בתשלומיה, אך טוענת כי למרות שמדובר בחשבון משותף, היא אינה חייבת בהלוואה שנטל הנתבע מס' 1, בחתימתו לבד, ללא הסכמתה וללא שהבנק ידע אותה על כך.
המשיב הגיש תגובה לבקשה, מסר אותה לב"כ המבקשת, והיא לא ניצלה את זכות התגובה לתגובה.
לאחר שקראתי את הבקשה והתגובה, אני דוחה את הבקשה משני טעמים: האחד, איחור בהגשת הבקשה ממועד הידיעה המוכחת אודות פסק הדין ביום 29/1/14 (הבקשה הוגשה רק ביום 6/3/14); הטעם השני, ובעל המשקל הרב יותר, הינו העדר הגנה. אף אם נקבל את טעמה של המבקשת למחדל בהגשת בקשת רשות להתגונן, המבוסס על הסכמת המשיב לאי נקיטת הליכים במהלך המו"מ, אין חולק כי המבקשת קיבלה את כתב התביעה, ועד ליום 20/1/14, שלושה ימים לפני המועד להגשת בקשת רשות להתגונן לא עשתה דבר בעניין. גם לו היתה מגישה בקשת רשות להתגונן במועד, היתה זו נדחית, מאחר והיא עומדת בניגוד למסמכים, עליהם חתמה המבקשת ולפיהם התחייבה כלפי הבנק כי כל אחד מבעלי החשבון רשאי לבצע פעולות בחתימה אחת בלבד.
המבקשת לא פירטה מדוע היה על הבנק, למרות זכויות החתימה שנקבעו, לחקור ולדרוש האם ההלוואה ניתנה גם בהסכמתה (כפי שנקבע לכאורה בעניין 3676/04 עצמון נ' דיסקונט, 17.10.2004, מופיע בנבו, אך הטענות נדחו לגופן בפסק הדין העיקרי ע"א (מחוזי תל אביב) 2989/02 עצמון נ' דיסקונט, 12.11.2007, מופיע בנבו).
לא נטען, מה היה חריג בהלוואה, ואין הסבר כיצד ההלוואה שולמה בחשבון המשותף משנת 2010, עת נלקחה, ועד להפרת ההסכם, והכל ללא ידיעת המבקשת,ללא פנייתה למשיב וללא מחאה. המסקנה הינה כי המבקשת השלימה עם פעולתו של הנתבע מס' 1, וויתרה על טענה בעניין.
הסיכום הינו כי הבקשה מוגשת באיחור, כי הטעם למחדל מוטל בספק, ובעיקר, אין בפי המבקשת נימוק הגנה בפני התביעה.
הבקשה לביטול פסק דין נדחית.
הליכי ביצוע פסק הדין יחודשו.
המבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,180 ₪.
ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ד, 18 מאי 2014, בהעדר הצדדים.