פסק דין
התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבע בגין נזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, בשל רשלנות של הנתבע.
הנתבע טכנאי שיניים.
לטענת התובע, הוא פנה אל ד"ר אריאל כהן כדי שיעשה לו שתלים, וד"ר כהן הפנה אותו אל הנתבע. לפי כתב התביעה: "ד"ר אריאל כהן הפנה אותי לנתבע, שיפנה אותי לרופא שעובד איתו ע"מ לעשות טיפול שורשי ולקיחת מידות השיניים לצורך תותבות, באופן מקצועי ואחראי, כנדרש במקרים בכגון אלה" (סעיף ב' לכתב התביעה).
עוד לפי כתב התביעה, הנתבע לקח מידות לשיניים התותבות ואף התקין אותן, מבלי להפנות את התובע לרופא שיניים, על אף שהתובע הפציר בו שיפנה אותו לרופא שיניים.
לטענת התובע, לאחר שהנתבע סיים את הכנת התותבת והרכיב אותה, התברר שהמידות אינן תואמות. הנתבע ניסה לתקן את התותבות ולהתאים אותן, אך לא הצליח.
בכתב התביעה מבקש התובע לחייב את הנתבע להחזיר לו 7,000 ₪ ששולמו עבור התותבת, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 6,000 ₪, פיצוי בגין הוצאות עבור טיפולי שיניים בסך 15,000 ₪ והוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד בגין מכתב התראה שנשלח לנתבע.
הנתבע מכחיש כי התובע הפציר בו שיפנה אותו לרופא מקצועי. הוא אף מביע תמיהה ביחס לטענה כי התובע הופנה אליו על ידי ד"ר כהן על מנת שהוא יפנה אותו לרופא אחר.
לטענת הנתבע התובע הגיע למעבדתו, אולם נוכח המצב החמור של השיניים והחניכיים הוא סירב לבצע את העבודה. עוד לטענתו, במשך ארבעה חודשים חזר אליו התובע פעם אחר פעם והפעיל עליו לחץ כבד כדי שיסכים לבצע את העבודה של התאמת השיניים התותבות.
גרסתו של התובע, לפיה ד"ר כהן הפנה אותו אל הנתבע על מנת שזה יפנה אותו אל רופא אתו הוא עובד כדי שזה ייקח מידות, וכי למרות הפצרותיו סירב הנתבע לעשות כן, אכן אינה נשמעת סבירה. התובע אף נמנע מלהעיד את ד"ר כהן והדבר פועל לחובתו. אני מעדיפה, אפוא, את גרסת הנתבע לפיה התובע הוא שלחץ עליו לטפל בו בעצמו.
יחד עם זאת, הנתבע הודה כי בסופו של דבר טיפל בתובע למרות שאינו מוסמך לכך. בהקשר זה העיד הנתבע כי "כמעט כל יום הוא הגיע אליי וביקש שאני אעשה לו ועשיתי טעות שהסכמתי ולקחתי מידות, לבד ללא רופא שיניים" (עמוד 3 לפרוטוקול).
התובע הגיש למשרד הבריאות תלונה כנגד הנתבע. בתשובת המשרד מיום 21.7.13 נאמר כי "בתגובתו אלינו מציין מר וייס ומודה שאכן טיפל בך וביצע לך תותבות כפי שביקשת ישירות ללא תיווך של רופא שיניים – הדבר מהווה עיסוק מפורש ברפואת שיניים". עוד מצוין בתשובת משרד הבריאות כי בכך עבר הנתבע על הוראות פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979 ועל תקנות רופאי שיניים (הגדרת תחום עבודתם של טכנאי השיניים והסדרתה), התשמ"ו-1986, כי אין הנתבע רשאי לגבות תשלום בגין הטיפול הלא מורשה וכי הועברה המלצה לנקוט נגדו בהליך משמעתי.
סעיף 2 לפקודת רופאי השיניים קובע כי המורשים לריפוי שיניים הם רופא שיניים או מרפא שיניים. סעיף 3 (א) לפקודה קובע כי "מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא יעסוק בריפוי שיניים ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק בריפוי שיניים או כמוכן לעסוק בו". סעיף 59 לפקודה קובע כי "מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא יוכל להיפרע בבית משפט שכר טרחה או תשלום בעד פעולה שעשה או שירות שנתן ושהם בגדר עיסוק בריפוי שיניים".
הנתבע, כך על פי הודאתו, ביצע בנתבע טיפול שאינו מורשה לבצע.
לטענת התובע נגרמו לו נזקים והוצאות על טיפולי שיניים כתוצאה מהטיפול שביצע בו הנתבע.
התובע לא צירף חוות דעת רפואית להוכחת טענתו כי התותבות שהכין לו הנתבע לא היו מתאימות או כי נגרמו לו נזקים כלשהם כתוצאה מכך.
בכתב התביעה נטען כי התובע פנה לד"ר כהן אשר הסיק כי התותבות אינן תואמות, אך זה, כאמור, לא הובא לעדות ואף לא הוצגה חוות דעתו מטעמו הקובעת את הנטען.
לא הובהר גם כיצד גרמו התותבות לנזק הנטען, במיוחד כאשר לטענת התובע מיד עם הרכבת התותבת התברר שהמידות אינן תואמות (סעיף ו' לכתב התביעה).
יוער כי לטענת הנתבע ההסתגלות לתותבות דורשת זמן והתובע סירב להמתין.
התובע הציג קבלות על טיפולי שיניים בסך של 39,000 ₪, אך בהתחשב בכך שאין מחלוקת כי התובע היה זקוק לשתלים בשיניו עוד קודם לפנייתו אל הנתבע, ולשם כך אף פנה מלכתחילה אל ד"ר כהן, אין בכך כדי להוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו כתוצאה מהטיפול שביצע בו הנתבע.