בן דב ואח' נ' עו"ד הויזמן ואח'

פסק דין

א.התביעה ובעלי הדין

1.התובע 1 (להלן: "בן-דב") איש עסקים וחברה בשליטתו (התובעת 2) הגישו נגד הנתבע, עו"ד על פי משלח ידו, תביעה כספית על סך 789,720 ש"ח בעילה של רשלנותו שהתבטאה בטיפול בלתי מקצועי ברישום הערות אזהרה על דירות שבבעלות יחיד, צד ג' 1 ו-2.

2.הנתבע מצידו הכחיש כי התרשל וכפר בחבותו כלפי התובעים.

3.בצוותא חדא עם הגשת כתב הגנתו, שיגר הנתבע הודעה לצד שלישי (להלן: "ההודעה") לאפרת ואבי דובזינסקי (להלן בהתאמה: "אפרת ו"אבי") וכן לרו"ח מיכאל בר לבב (להלן: "בר לבב") בגדרה של ההודעה טען הנתבע לחבותם של מקבלי ההודעה לשפותו במלוא סכום התביעה.

ב.עיקר טענות התובעים

1.בן-דב טוען כי הנתבע היה פרקליטו של אבי וכי בן-דב, מכרו העסקי של אבי הסכים לסייע לאבי במצוקת אשראי אליה נקלע האחרון, על ידי העמדת אשראי בסך 1.5 מיליון ₪, כמפורט בהסכם הלוואה מיום 31.7.06 (להלן: "הסכם ההלוואה") לפיה העמיד בן-דב לאבי ו/או חברת מישוב שבשליטתו (להלן: "מישוב", באמצעות חברה הרמוניה שבשליטת בן-דב (להלן: "הרמוניה") ערבות בנקאית על סך 1.5 מיליון ₪ לתקופה של 5 חודשים (להלן: "הערבות הבנקאית ו/או ההלוואה).

2.כאמור בהסכם ההלוואה התחייב אבי, לרשום לטובת התובעים להבטחת הערבות הבנקאית, הערות אזהרה על שתי דירות שבבעלות משותפת שלו ושל רעייתו אפרת (להלן: "הערות לטובת התובעים") וכן התחייב כי הדירות תהיינה חופשיות מכל שעבוד או זכות צד שלישי למעט משכנתא ראשונה על אחת הדירות.

3.אפרת חתמה בשולי הסכם ההלוואה כאות להסכמתה לתנאיו.

4.לגרסת התובעים רשם הנתבע ביום 31.8.06 הערות על הדירות לטובת בן-דב; ואולם כנטען על ידי התובעים, בניגוד להתחייבותו של אבי על פי הסכם ההלוואה ובניגוד לחובתו של הנתבע לרשום את ההערות לטובת התובעים התברר כי הנתבע עצמו, רשם באותו יום ממש, גם הערות אזהרה נוספות לגבי אותם דירות וזאת לטובת אורן גיל ויהודה קרן (להלן: "הערות לטובת גיל וקרן") להבטחת סכום כולל בסך של כ-1.7 מיליון ₪ בקירוב מכוח הסכמי הלוואה שנחתמו עם גיל וקרן מאוחר יותר.

5.התובעים טוענים כי מאחר ואבי לא עמד בהתחייבויותיו כלפי הבנק שנתן לו אשראי מומשה משכנתא ראשונה שהיתה רשומה על הדירות לטובת הבנק והדירות נמכרו על ידי כונס נכסים.

6.התובעים ממשיכים וטוענים כי , הסכום שקיבל בן דב לאחר מימוש הדירות שמכירתן והתשלום לבנקים ולאחר הסדר הפשרה שנאלצו התובעים לחתום עם גיל וקרן (להלן: "הסדר הפשרה") מסתכם לסך 768,773 ₪, בלבד, ומשכך הסכום בו ניזוקו התובעים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ליום הגשת התביעה, מסתכם לסך של 789,720 ₪.

7.התובעים טוענים כי רישום ההערות לטובת גיל וקרן נוגדות את התחייבויות אבי כלפי התובעים וכי הנתבע היה מודע להתחייבויות אבי ואף רשם את כל הערות האזהרה.

יתר על כן, הנתבע היה מודע לעובדה כי הסכם ההלוואה שבין התובעים לאבי נחתם קודם לחתימת הסכמי ההלוואה שבין אבי מזה וגיל וקרן מזה.

8.כנטען, ברישום כל הערות האזהרה בו ביום נהג הנתבע שלא בהתאם לרמת ההתנהגות והזהירות של עורך דין סביר באותן נסיבות שכן, היה עליו לצפות כי הרישום הסימולטני עלול לגרום לפגיעה מהותית בזכויות התובעים על פי הסכם ההלוואה.

ג.עיקר טענות הנתבע

1.בכתב הגנתו הכחיש הנתבע את מרבית טענות התובעים וכפר בחבותו כלפיהם בהגדירו את התביעה כשימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

2.הנתבע טען כי לא ייצג את התובעים וכי כל פעילותו בעניין נשוא התביעה התמצתה לזיהויים של אבי ואפרת כמי שחתמו על בקשות לרישום הערות אזהרה ואישור חתימתם.

3.הנתבע טען כי הנזק שנגרם לתובעים נגרם עקב מחדליהם הם, שכן, בחרו להפקיד את עריכת הסכם ההלוואה בידי מי שאינו עורך דין וכן נמנעו מהגשת תביעה נגד אפרת.

4.הנתבע טען כי לא ידע על חתימת הסכם ההלוואה ולא היה מעורב בניסוחו כמו כן, לא נטל על עצמו את רישום הערת האזהרה ואף לא רשם אותן בפועל.