בל מוצרי נפט בע"מ נ' תערובות אספלט בע"מ ואח'

החלטה

תביעה בסדר דין מקוצר, שהוגשה ע"י תאגיד בל מוצרי נפט בע"מ (להלן: "בל").

התביעה הוגשה כנגד 4 נתבעים, מהם 2 כערבים לחובות הנתבעים 1 ו- 2 שהינם תאגידים משפטיים.

הנתבעת 1 (להלן: "תערובות") והנתבעת 2 (להלן: "כפרי") רכשו על פי הסכם, מוצרי נפט מאת בל ולחובתם הסכום הנתבע, בסך של 1,631,000 ₪.

בפניי נדונה היום בקשתם של הנתבעים 3 ו- 4 – יעקב כפרי (להלן: "יעקב") ונילי כפרי (להלן: "נילי") אשר עתרו למחיקה ו/או דחיה של התביעה נגדם על הסף ולחילופין, למתן רשות להגן.

המחיקה או הדחיה על הסף נתבקשה בטענה ולפיה עומדת הגשת התביעה, בניגוד להסדר נושים מאושר, במטרה לעקוף את קיומו.

שאלת חלותו או אי חלותו של הסדר הנושים כלפי נילי ויעקב, נדונה בחריפות ובעוצמה רבה הבוקר באולם ביהמ"ש.

בא כוחה של בל טען כי קו ההגנה של יעקב ונילי לוקה בחוסר תום לב, שכן, סיווגו של החוב כמגובה בערבות אישית מוכחש על ידם בבקשת הרשות להגן וכיצד אם כן, מבקשים הם ליהנות מחסותו באותה הנשימה?

באת-כוחם השיבה לכך, כי נושא סיווג החוב ככזה המגובה בערבות אישית, ביחס לבל עדיין עומד לדיון בפני הנאמן, המוסמך להחליט בנושא.

סבורני, כי מידת הגינותה של הטענה מצדם של נילי ויעקב תיחשף ביתר בהירות בתוכנו של הדיון הצפוי בפני הנאמן, כמו גם הכרעתו שתימסר, על השלכותיה והצעדים שיינקטו בעקבותיה.

לצורכי הדיון כאן, אצא מהנחה ולפיה נעשה לכאורה שימוש לא הוגן בקו הטיעון, אלא אם כן יתחוור באותם הליכים כי פני הדברים שונים.

ממילא, אין בדבקות בנקודה זו כדי לשנות את התוצאה הפרקטית של הדיון כאן, כפי שיוסבר להלן, שכן, תוקפה של ההגנה בעניין הסדר הנושים ביחס לתערובות, מוטל בספק אם לנקוט בלשון המעטה. ההתבססות על חיובן של תערובות וכפרי "ביחד ולחוד", כבסיס ליצירת זיקה בין הסדר הנושים אצל כפרי לבין תוקף ערבותם האישית של נילי ויעקב, חסר כל בסיס.

אשר על כן, נדחית הטענה בשתי ידיים.

סכומו של דבר הוא, כי יש לדון בבקשת הרשות להגן עצמה.

לגופם של דברים, טוענים נילי ויעקב כי המסמך עליו מתבססת הטענה לקיומה של ערבות אישית, נחתם על ידם כמנהלי ונציגי כפרי ותערובות בלבד ולא כחייבים באופן אישי.

בא כוחה של בל ויתר על החקירה בעניין זה ושני הצדדים סיכמו בעל פה את טיעוניהם.

פרוטוקול ביהמ"ש משקף את תמצית הדברים שבהם נטען מצד בל, כי נוסח ההתחייבות אינו מותיר כל מקום לספק באשר לכוונת הצדדים.

עם זאת, הכלל הנאות הוא כי בשלב זה של בקשת הרשות להגן מותר להעלות טענות, מבלי שייבחן משקלן הראייתי וסכסוך זה אינו יוצא מן הכלל מבחינה זו.

ההנחה ולפיה מדובר בשימוש ציני בהליכי משפט היא הנחה לגיטימית ועולה כמעשה של שגרה בבתי המשפט, בכל יום כמעט.

עם זאת, נכון שלא לחרוג מן ההלכה המשפטית המחייבת גם במקרה זה וליתן את הרשות להגן.