בלקר ואח' נ' חמיאס ואח'

פסק דין

בתאריך 07.08.09 אירעה תאונת דרכים בין רכבם של התובעים ובין רכב נתבעת 1 (להלן:"התאונה"). כתוצאה מהתאונה ניזוק רכבם של התובעים בחלקו השמאלי-אחורי.

לטענת התובע, רכבו חנה בצידו הימני של הכביש, כאשר נתבעת 1 פנתה ימינה, ללא מתן זכות קדימה, נסעה במהירות ופגעה ברכב התובעים בצידו השמאלי.

לטענת נתבעת 1, הגיעה לצומת, עצרה על מנת ליתן זכות קדימה לכלי רכב שהגיעו משמאל, החלה בפנייה ימינה כאשר לפתע הבחינה בתובע מתקרב אליה תוך כדי נסיעה בהילוך אחורי. לדבריה, היא צפרה לו על מנת שיעצור, אך התובע המשיך בנסיעתו עד שפגע ברכבה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות, במסמכים המצורפים להם, ובתמונות שהוגשו על ידי הצדדים, ולאחר שבחנתי את שתי הגרסאות מצאתי לקבל את גרסת הנתבעים על פני גרסתו של התובע.

התובע טען כי התאונה אירעה במרחק של כ-10 מטרים מהצומת, כאשר לאחר מכן נתבעת 1 הסיעה את רכבה לאחור, לקו סיום הצומת:

"ש. אחרי התאונה אתה נסעת או שעצרת?

ת. אני עצרתי וירדתי למטה לקחת פרטים.

ש. אמרת שחנית 10 מ' קדימה, אז איך הגעת לפינת הרחוב?

ת. ירדתי מהאוטו.

ש. אבל איך האוטו הגיע לשם?

ת. היא לא נתנה לי פרטים, היא מיהרה לעבודה, אבא שלה נתן לי חלק מהפרטים וחלק קיבלתי מהביטוח, אחרי שקיבלתי את פרטים היה חייב להזיז את האוטו כדי לנקות את האוטו.

ש. אני מציג לך תמונה שמראה שהזכוכיות הן בפינה. איך שברי הזכוכיות הגיעו לפינה?

ת. הזזנו את האוטו.

(עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 6-15)

מנגד, טענה נתבעת 1 כי התאונה ארעה מיד עם סיום הצומת ואף צילמה את מקום התאונה באותה העת. התמונות שצורפו לתיק מחזקות את טענת הנתבעת 2, שכן ניתן לראות בתמונות שברי זכוכיות ליד כלי הרכב, דבר המלמד על כך שכלי הרכב לא הוזזו בעת שצולמו התמונות.

בנוסף זימנה נתבעת 1 את אביה כעד מטעמה. בעדותו מסר לבית המשפט כי התובע הודה בפניו כי נסע לאחור, בניגוד לגרסתו בבית המשפט:

"לא הבנתי מה קרה, שאלתי מה קורה, היא סיפרה לי בדיוק מה קרה, שאלתי אותו איך זה קרה, הוא אמר חזרתי רוורס"

(עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 4-6).

בנוסף, הציגה נתבעת 1 תמליל של שיחה בינה ובין התובע. מהתמליל עולה שהתובע מודה כי נסע בהילוך אחורי, עד לפגיעה ברכבה של נתבעת 1: