בלי נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשת המבקש לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 (להלן: "חסד"פ") העותר להאריך לו המועד להישפט על דו"ח – הודעת תשלום קנס מס' 27110202333, שעניינו אור אדום.

לאחר עיון בבקשה ובתגובתה השלילית לבקשה של המשיבה, הגעתי למסקנות הבאות:

1.הדו"ח נמסר לידיו של המבקש מיד לאחר רישום תגובתו, לפיה:

"אופנוע לפני עמד והפריע לי אחרי שעמדתי על מעבר החצייה בתוך הצומת, והייתי חייב להשלים את הפנייה ימינה."

2.המבקש פנה לראשונה בבקשתו להישפט בתאריך 12.6.13, באיחור של שנה כמעט בלא כל הסבר מניח את הדעת לאיחור זה.

3.בהתאם לסעיף 229(ח2) לחסד"פ, מאחר והמבקש לא פנה במועד 90 הימים מיום קבלת הדו"ח לידיו, ביום ביצוע העבירה בבקשתו להישפט, רואים אותו כמי שהורשע על ידי בית המשפט ונגזר דינו לתשלום הקנס המופיע בדו"ח.

4."הרשעה" כאמור, ניתנת לביטול על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ, כאשר הבקשה מוגשת תוך 30 יום מתום 90 הימים האמורים וכן מתן הנמקה לעיוות דין שייגרם למבקש אם לא תבוטל "ההרשעה".

אין בבקשת המבקש הנדרש על פי סעיף 130(ח2) לחסד"פ, ודי בכך כדי לדחות בקשתו.

5.יתרה על כך, הטיפולים הרפואיים אשר לדעתו של המבקש היוו נימוק לאיחור של 11 חודשים להגשת בקשתו, אינם הסבר מניח את הדעת, שכן כל שהיה נדרש ממנו, זה למלא הבקשה הנספחת לדו"ח ולשלוח אותה בדואר רשום.

גם תגובתו על הדו"ח כמופיע לעיל, אינה מהווה הגנה בפועל, שכן – מעבר חצייה איננו מצוי בתוך צומת, אלא לפני צומת, ולכן אין ממש בכפירה שלו, אשר ממילא אינה יכולה לשמש נימוק מיוחד לעניין סעיף 230 לחסד"פ.

6.סוף דבר – על סמך האמור לעיל, לא מצאתי נימוקים מיוחדים ואחרים הנדרשים על פי סעיף 230 לחסד"פ, ואני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: