אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בלילטי נ' קצין התגמולים תאריך: 11.4.2013

בלילטי נ' קצין התגמולים תאריך: 11.4.2013

תאריך פרסום : 22/08/2013 | גרסת הדפסה
ע"נ
בית משפט השלום חיפה
27306-08-10
11/04/2013
בפני השופט:
זאיד פלאח - יו"ר הועדהפרופ' א. פלדי - חבר הועדהד"ר צ. בן-ישי - חבר הועדה

- נגד -
התובע:
יעקב בלילטי
הנתבע:
קצין התגמולים - משרד הביטחון - אגף השיקום
פסק-דין
  1. המערער התגייס לצה"ל ביום 27.7.2005 בפרופיל רפואי 97, ושוחרר משירות סדיר בתוך שלוש שנות שירות, דהיינו ביום 27.7.2008. המערער הגיש תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט 1959 (נוסח משולב) (להלן: "החוק" ), וביום 4.7.10 הודיע המשיב על דחיית התביעה, מהנימוק: " ... הגעתי למסקנה כי אין קשר בין המחלה הפפטית של דרכי העיכול העליונים, אסופגיטיס דיסטלית ובקע סרעפתי מהן הנך סובל ובין תנאי שרותך הצבאי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק". על ההחלטה הנ"ל הוגש הערעור נשוא פסק דין זה.
  1. בתצהיר המערער מיום 30.11.2010 הוא פירט אודות גיוסו ושירותו הצבאי, והוסיף כי ביום 23.11.06, עת השתתף במבצע בשכונת ג'בליה בעזה, תפקד במזהה חמושים לצורך נטרולם, ולשם כך תצפת לעבר הרחוב ולעבר המחבלים, והוסיף שכל אותו היום הותקף הכוח בירי טילי נ"ט, וכי נורה לעבר חלון החדר בו שהה טיל נ"ט, שפגע בעמדה, והמערער עף מההדף מספר מטרים לאחור, ונחת על בטנו. המערער הוסיף שהוא איבד את הכרתו, וכשהתעורר מצא עצמו מכוסה באבנים, חול ואבק, וסבל מכאבים בכל חלקי גופו, ובעיקר בבטנו. המערער פונה באמצעות מסוק לבית חולים סורוקה בבאר-שבע, שם אושפז וטופל. המערער הוסיף כי ביום 27.11.07 עבר בדיקת אנדוסקופיה, בה התגלה כי הוא סובל מבקע סרעפתי ומכיבים רבים באזורים שונים, ואף התגלה אצלו חיידק. המערער המשיך לשרת עד תום, ושחרר, כאמור, ביום 27.7.08 .
  1. המערער העיד בפנינו, והוא חזר על גרסתו שבתצהירו. אין מחלוקת בין הצדדים, שהאירוע שתואר ע"י המערער אכן התרחש, והמשיב אף הכיר באותו אירוע ככזה שגרם ל- P.T.S.D., והמחלוקת בין הצדדים היא, אם אותו אירוע גרם למחלת דרכי העיכול ולבקע הסרעפתי. ערער עשה עלינו רושם אמין, והודאתו בפנינו שהוא אכן שיקר לעיתים בכדי לקבל "ג" לצורך יציאה לביתו, לא פגעה באמינותו. המערער הודה גם שהוא התלונן על כאבי בטן עוד טרם גיוסו, במועדים שונים, ואף הוגשו לנו מסמכים רפואיים שתיעדו את תלונותיו, אך הוסיף שאין מדובר באותו סוג של כאבים מהם סבל בעקבות האירוע בשכונת ג'בליה, וגם בעניין זה שוכנענו שהמערער מתאר תיאור אמת את תחושותיו ואת כאביו, דבריו היו רציפים ועקביים, וניכר שהוא אומר את האמת.
  1. מטעם המשיב ניתנו שתי חוות דעת שנכתבו ע"י פרופ' רפאל עינת, מומחה למחלות פנימיות וגסטרואנטרולוגיה, וכן חוות דעת מטעם ד"ר א. גילון, מומחה לאותן מחלות. בחוות דעתו הראשונה של פרופ' עינת מיום 4.2.09, נכתב, בין היתר, שהמחלה הפפטית ממנה סובל המערער אינה נוצרת ע"י גורמים חיצוניים, כגון עבודה קשה וארוחות בלתי סדירות, אלא מתפתחת על רקע נתונים אנטומיים וקונסטיטוציונליים, חלקם תורשתיים וחלקם קשורים לזיהום הקיבה בחיידק. המומחה הוסיף וכתב, כי " המחלה עלולה לפעמים להתלקח בהשפעת אירוע חריג הגורם למתח נפשי או בהשפעת תרופות מסוימות", והוסיף כי " במקרהו של התובע החלו תופעות המחלה בעת השירות מבלי שקדמו להופעתה אירועים חריגים כלשהם בשירות, מכיוון שמדובר במחלה קונסטיטוציונלית אשר תתפתח בזמן כלשהו במשך השירות, אין סיבה שלא תתפתח תוך מהלך השירות, כלומר הקשר לשירות הוא קשר כרונולוגי בלבד ואין קשר סיבתי בין מחלתו הפפטית של התובע לבין שירותו בצה"ל". מסקנותיו אלו של פרופ' עינת אינם מקובלים עלינו - אין מחלוקת שהמערער עבר אירוע טראומטי במהלך שירותו הצבאי, ואירוע זה אף הוכר ע"י במשיב לצורך קביעת קשר בין השירות ובין מחלת P.T.S.D., ממנה הוא סובל. בחוות דעתו המשלימה של פרופ' עינת, מיום 30.5.10, שם פירט המומחה את פגיעת המערער כתוצאה מטיל שנורה לעבר חדר בו שהה, אך הוא עמד על עמדתו לפיה אין קשר בין מחלת המערער ובין שירותו הצבאי. בחוות הדעת מטעם ד"ר א. גילון מיום 2.10.11, הוא עבר על חוות הדעת מטעם פרופ' עינת, וכן על חוות הדעת מטעם מומחה המערער, פרופ' רטן, והתייחס לבקע הסרעפתי הגולש-קונסטיטוציונלי, שהינו תוצאה של שינויים אנטומיים בסרעפת והמעבר בין החזה והבטן, וזאת לעומת בקע סרעפתי חבלתי, שקורה לרוב בתאונות דרכים, כאשר הנהג יושב מאחורי ההגנה ונפגע בחזהו - במקרה כזה נשברות הצלעות, נפגעת הסרעפת, הכבד והטחול והמעיים יכולים גם להיפגע. במקרהו של המערער, כך כתב ד"ר גילון, אמנם נפגע ע"י הדף ונחבל בכל גופו ובעיקר בבטנו, אך לא היה לו בקע בסרעפת, וזה התגלה בבדיקות שבוצעו לאחר שחרורו מבית החולים, ואינו תוצאה של החבלה, ומסקנתו תואמת את מסקנת פרופ' עינת, לפיה אין קשר בין המחלה והשירות הצבאי.
  1. מומחה המערער, פרופ' י. רטן, מומחה למחלות דרכי העיכול ומחלות פנימיות, כתב בחוות דעתו מיום 11.11.10, שהסיבות ליצירת בקע סרעפתי הינו שונות, כולל סיבות טראומטיות בהן קיימת עליה פתאומית בלחץ התוך בטני, וזה גורם ליצירת הבקע באזור הסרעפת, כגון חבלה או מכה עזה בבטן, והמומחה הפנה לספרי לימוד שונים, כגון של הריסון ושלזינגר. פרופ' רטן הוסיף וכתב, שבעקבות פגיעת הטיל בחדר בו שהה המערער, החלו אצלו תופעות של כאבי בטן עליונים וצרבות, כאשר המערער עצמו אמר בפנינו, וכפי שכתבנו דבריו התקבלו על ידינו כאמינים ומהימנים, שעד לגיוסו סבל אמנם מכאבי בטן, אך כאבים אלה לא היו מלווים בצרבות. פרופ' רטן המשיך וכתב, שרק כעבור שנה בוצעה למערער גסטרוסקופיה, בה התגלה הבקע הסרעפתי. בסיכום חוות דעתו כתב פרופ' רטן, שכתוצאה מהעפת המערער בעקבות פגיעת טיל בחדר בו שהה, הופיע בקע סרעפתי עם תופעות של רפלוקס, וכי מתקבל מאוד על הדעת שהבקע הוא תוצאה של הגברת הלחץ הפתאומי בחלל הבטן, על כן קבע יחס של גרימה בין מחלת המערער ובין שירותו הצבאי.
  1. חוות דעתו של מומחה המערער, פרופ' רטן, מנומקת היטב, והיא משתלבת היטב עם האירועים והתלונות, ואנו מעדיפים אותה על חוות הדעת מטעם המשיב. אין מחלוקת בין הצדדים, שהמערער נהדף בעקבות פגיעת הטיל בחדר בו שהה בשכונת ג'בליה שבעזה. בעקבות פגיעתו לא בוצע בירור מעמיק לשם בדיקת פגיעות פנימיות בגופו, והאולטרסאונד שבוצע נעשה במטרה לברר נוזל בחלל הבטן. אילו היה מבוצע בירור מעמיק יותר, סביר להניח שהבקע ממנו סובל המערער, ואשר התגלה רק שנה לאחר האירוע הנטען, היה מתגלה מיד לאחר פגיעתו בג'בליה. אין מחלוקת שמחלה פפטית היא מחלה קונסטיטוציונלית, ואולם, גם מתח נפשי יכול לגרום לבקע הסרעפתי, על כן קרוב לוודאי שהבקע ממנו סובל המערער נגרם כתוצאה מאותו הדף, במיוחד לאור העובדה, שכתוצאה מאותו אירוע החל המערער לסבול מ-  P.T.S.D., כך שמתח נפשי בוודאי נגרם בעקבות אותה פגיעה, ואם מתח זה יכול היה להוביל ל- P.T.S.D., אז הוא יכול להוביל גם לבקע הסרעפתי.
  1. לא הוכח בפנינו בכל רמה של הוכחה, שכאבי הבטן עליהם התלונן המערער בטרם גיוסו, קשורים בבקע סרעפתי, ואין גם הוכחה מספיקה לקיום המחלה הפפטית בילדותו של המערער, ונושא התורשה, דהיינו המחלה הפפטית ממנה סובל אביו של המערער, אינו יכול להוכיח בפני עצמו, שגם המערער סבל מאותה מחלה עד לגיוסו.

8.      בית המשפט העליון קבע ב- רע"א 8077/96 קריספל נ' קצין התגמולים, פ"ד נא(2) 817:

"שאלת הקשר הסיבתי (המשפטי) בין מחלה כלשהי לבין השירות הצבאי היא שאלה שבמשפט, ועל כן מסורה היא להכרעתו הסופית של בית המשפט ולא של הרופא; ואולם, בית המשפט יפעיל שיקול דעתו בהתבסס על חוות דעת המומחים המונחות לפניו...".

ובנוגע לנטל ההוכחה נכתב:

"נטל ההוכחה בשאלת קיומו של הקשר הסיבתי, המהווה אחד מהנדבכים הדרושים להקמת עילת התביעה, רובץ תמיד על התובע. על התובע להוכיח קיומן של נסיבות מסוימות ורק אז יעבור הנטל המשני אל שכמו של קצין התגמולים. נסיבות אלה נעוצות באפיו המיוחד של השירות הצבאי, אותו ניתן לקשור, מבחינת הזמנים לפרוץ המחלה".

ב- דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אורית אביאן, פ"ד נו(5) 732, נקבע, שהמבחן הקובע בנושא הקשר הסיבתי-משפטי שבין השירות ובין המחלה,  הוא מבחן סובייקטיבי-אובייקטיבי, וכי נדרש אירוע או מצב מתח הנובעים מייחודיות השירות:

"המבחן לקיומו של קשר סיבתי-משפטי בין מחלה שפרצה בעת השירות לבין השירות תולה עצמה במבחן משולב סובייקטיבי-אובייקטיבי. לא אך גולגולתו הדקה - שמא נאמר: הדקה-מכל -דקה - של החייל תכריע בנושא הקשר הסיבתי. תנאי מוקדם הוא שיחבור אל המבחן הסובייקטיבי מבחן אובייקטיבי אף-הוא, דהיינו: מבחן התולה עצמו באירוע חיצוני שאירע לחייל או ב"מצב" חיצוני לחייל, ואשר בעקבות אחד מהם פרצה בגופו המחלה הקונסטיטוציונלית. ואולם לא כל אירוע חיצוני "אובייקטיבי" די יהא בו. צורך מובנה הוא במטריה שאותו אירוע תהא בו ממשות, שלא יהא זה אירוע טריוויאלי, שלא יהא אך קשר רופף בינו לבין פרוץ המחלה".

עלה בידי המערער להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות לשירות הצבאי, דהיינו פגיעת הטיל בחדר בו שהו המערער וחבריו, ופגיעת המערער בעקבות אירוע זה, והמומחה מטעם המערער, פרופ' רטן, שכנע אותנו כי מבחינה רפואית קרוב לוודאי שפגיעת המערער הנ"ל גרמה למצב ממנו הוא סובל.

  1. לאור כל המפורט לעיל, אנו קובעים כי המערער הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכחת האמור בערעורו, על כן אנו מחליטים לקבל את הערעור ולבטל את החלטת קצין התגמולים, וקובעים שמחלת המערער נגרמה במלואה תוך ועקב השירות הצבאי. בנסיבות העניין, אנו מחייבים את המשיב בתשלום הוצאות המערער ובשכ"ט עורך-דינו בסכום כולל ע"ס 10,000 ש"ח, אותם על המשיב לשלם עד לא יאוחר מיום 15.5.2013 .

זכות ערעור בשאלה המשפטית בלבד לבית המשפט המחוזי, וזאת תוך 45 ימים.

פסק הדין יומצא לצדדים באמצעות הדואר.

5129371

54678313

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ