בלחסן נ' גולד

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובע בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 3.7.09 בה היו מעורבים אופנוע של התובע הנהוג על ידו ורכב הנתבעת 1 (להלן- "הנתבעת") הנהוג על ידה. הנתבעת 2 היא המבטחת של רכב הנתבעת 1 בביטוח צד ג'.

התובע טען כי האופנוע שלו פגע בדלת האחורית של רכב הנתבעת בעת שיצאה אחורנית, בפתאומיות, מחניה שהייתה אנכית לכביש.

הנתבע אישר בעדותו כי בעת שפגע ברכב הנתבעת היה רכבה בעצירה מוחלטת ואולם לדבריו נסע במהירות של 50 קמ"ש, הבחין ברכב הנתבעת כ- 20-30 מטרים לפני כן ולכן לא היה סיפק בידו לבלום.

הנתבעת אישרה בעדותה את גרסת התובע כי יצאה אחורנית מחניה אנכית. אך, לדבריה עצרה את הרכב משום שהבחינה במונית בצד שמאל של הכביש ובקשה לאפשר לה לעבור. הנתבעת טוענת כי כשיצאה מהחניה הכביש היה פנוי ולא הבחינה בתובע.

בניגוד לרושם הראשוני שנוצר אצלי במהלך שמיעת עדויות שני הצדדים (שהתבטא בהצעת פשרה שניתנה על ידי בתום שמיעת עדויות שני הנהגים) שוכנעתי כי האחריות העיקרית לתאונה מונחת לפתחה של הנתבעת. הנתבעת יצאה מחניה אנכית אחורנית מבלי לוודא כי הכביש פנוי לחלוטין וחסמה בכך את נתיב נסיעתו של התובע. יתר על כן, כאשר הבחינה הנתבעת בכך שאין באפשרותה להשלים את היציאה מן החניה היא לא שבה לחנייה אלא בחרה לעמוד על מקומה.

יחד עם זאת יש לייחס אשם תורם לא מבוטל גם לתובע. הנתבעת היתה בעצירה מוחלטת. התובע נסע (לכל הפחות) במהירות המקסימאלית המותרת, 50 קמ"ש בכביש שלצידיו חניות אנכיות כנראה משום שמיהר להגיע לביתו לפני כניסת השבת (וראה בענין זה המזכר של מטרת ישראל שם צויין כי המעורבים לא פונו לקבלת טיפול רפואי בשל כניסת השבת). התובע אישר כי הוא מכיר את המקום. לכן, היה עליו לצפות את האפשרות שרכבים החונים במאונך לכביש יבקשו להשתלב בו ולהאט את מהירות נסיעתו. יצויין כי הפגיעה ברכבה של הנתבעת היתה בדלת אחורית (מה שמלמד כי רכבה טרם השלים את היציאה מן החניה ולא חסם את כל נתיב הנסיעה). הנתבעת אף ציינה בעדותה כי "לא הייתי ממש בתוך הכביש, זה כביש רחב וגדול". לפיכך,לא ברור מדוע הנתבע לא ניסה לסטות בכדי למנוע את הפגיעה אא"כ מהירות נסיעתו לא אפשרה לו לעשות כן.

לאחר בחינת מכלול הנסיבות אני מעמידה את אשמו התורם של התובע על 25%.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע 75% משווי האופנוע בניכוי שרידים (5,900-590) היינו 3,982.5 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד היום וכן בצירוף הוצאות משפט בסך של 350 ₪.

התשלום נשוא פסק הדין ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תסרוק לתיק את המוצגים שהוגשו ע"י הצדדים במהלך הדיון ותשיב את התמונות המקוריות, לאחר סריקתן, לידיו הנאמנות של התובע.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה כחוק.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט חשון תשע"א, 27 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.